שולחן ערוך אבן העזר ג ו

מי שבא ואמר: כהן אני, ועד אחד מעיד שיודע באביו שהוא כהן, אין מעלין אותו לכהונה על פיו, שמא חלל הוא, עד שיעיד שזה כהן הוא. אבל אם הוחזק אביו כהן, או שבאו שנים והעידו שאביו של זה כהן הוא, הרי זה בחזקת אביו:

(ובכל דבר הולכין אחר החזקה, שהרי שורפין וסוקלין על החזקה):

מפרשים

בית שמואל

עריכה

(יא) ועד אחד מעיד: כתב המגיד ע"א אינו נאמן אא"כ כשמעיד עליו שהוא כהן אבל אם מעיד על אביו אינו נאמן דאין לנו אלא מ"ש חז"ל ובש"ס איתא דמעיד עליו שהוא כהן משמע אם מעיד על אביו לא מהני, ולמ"ש לעיל דיש לחלק בין אם משפחתו ידוע לבין היכ' דאין משפחתו ידועה יש ליתן טעם לדין זה כשאביו מוחזק לנו אז /או/ היכא דשני עדים מעידים על אביו שהוא כהן תו לא חיישי' שמא חלל הוא אבל אם אינו מוחזק וליכ' אלא ע"א חיישינן שמא חלל הוא:

(יב) אחר החזקה: היינו חזקה שבניה כרוכי' אחריה סומכים אפילו לענין יחוס אף על גב דקי"ל כרוך אחר הבהמה לא מהני כמ"ש ביורה דעה סי' ע"ט ועיין תוס' קידושין דף פ' ובמגיד פ"ב ובטור דסומכים על חזקת כרוכים אחריה אפילו לענין יחוס:

באר היטב

עריכה

(יא) כהן: ל"ד אביו אלא אבי אביו נמי. ואם הוחזק דודו או בן לוי לכהן נסתפק מהר"מ מטראני ח"ב סי' מ' אם הוא כהן ע"ש.

(יב) החזקה: היינו חזקה שבניה כרוכים אחריה סומכים אפילו לענין יחוס עיין ביורה דעה סי' ע"ט ותו' קדושין ד' פ'.

פירושים נוספים

הגהות רבי עקיבא איגר על הסימן

_{▲ חזור לראש}