שולחן ערוך אבן העזר ב א
שולחן ערוך אבן העזר · ב · א · >>
צבעי אותיות סימון הפרשנים: חלקת מחוקק · בית שמואל · טורי זהב (ט"ז) · באר היטב · פתחי תשובה · באר הגולה
לא ישא אשה שיש בה שום פיסול:
- הגה: כל הנושא אשה פסולה משום ממון, הווין לו בנים שאינם מהוגנים. אבל בלאו הכי, שאינה פסולה עליו, אלא נושאה משום ממון, מותר. (תשובת הריב"ש סימן ט"ו). מי שרוצה לישא אשה פסולה, בני משפחתו יכולין למחות בו. (הר"ן פרק המוכר). ואם אינו רוצה להשגיח בהם, יעשו איזה דבר לסימן שלא יתערב זרעו בזרעם. ומי שפסקו לו ממון הרבה לשידוכין וחזרו בהם, לא יעגן כלתו משום זה, ולא יתקוטט בעבור נכסי אשתו. ומי שעושה כן – אינו מצליח, ואין זיווגו עולה יפה, כי הממון שאדם לוקח עם אשתו אינו ממון של יושר. וכל העושה כן, מקרי נושא אשה לשם ממון. אלא כל מה שיתן לו חמיו וחמותו – יקח בעין טוב, ואז מצליח (ב"י בשם ארחות חיים):
מפרשים
(א) וכל העושה כן מקרי נושא כו': אף על גב דלפני זה כתב כל שאינה פסולה עליו מותר לישא משום ממון היינו אם נותנין לו ממון (ברצון טוב) אבל לעגן כלתו בשביל זה זה או לעגן עצמו ולהמתין מלישא אשה עד שימצא אשה שתתן לו ממון אסור וכן סיים בא"ח ורבים נכשלים בעבירה כשאינם נושאין אשה במהרה ועליהם נאמר כל הנושא אשה לשם ממון וכו' כלו' שהעיכוב מלישא אשה בשביל חמדת ממון גורם לו להוליד בנים זרים:
(א) שיש בה שום פיסול: היינו פסול דאסורה לו היינו משום חשש ממזר או חללה לכ"ג וכה"ג:
(ב) משום ממון: ה"ה הנושא בלא ממון נמי איכא עונש אלא כוונתו לדייק אם נושא אשה בשביל ממון וליכא בה פסול משפחה ליכא איסור ומ"ש בסמוך שאינו ממון של יושר היינו כשרוצה לעגן אותה בשביל ממון כ"כ בח"מ:
(א) פיסול: היינו פסול דאסורה לו כגון חשש ממזר או חללה לכ"ג וכה"ג.
(ב) ממון: ה"ה הנושא בלא ממון נמי איכא עונש אלא כוונתו לדייק אם נושא אשה בשביל ממון וליכא בה פסול משפחה ליכא איסור ח"מ ב"ש.
(ג) ממון: אע"ג דלפני זה כתב כל שאינה פסולה עליו מותר לישא לשם ממון היינו אם נותנין לו ממון ברצון טוב אבל לעגן כלתו בשביל זה או לענין עצמו ולהמתין מלישא אשה עד שימצא אשה שתתן לו ממון אסור ועליהם נאמר כל הנושא אשה לשם ממון וכו' כלומר שהעכוב מלישא אשה בשביל חמדת ממון גורם לו להוליד בנים זרים ח"מ ב"ש ועיין בבה"י.