שולחן ערוך אבן העזר א ט
<< · שולחן ערוך אבן העזר · א · ט · >>
צבעי אותיות סימון הפרשנים: חלקת מחוקק · בית שמואל · טורי זהב (ט"ז) · באר היטב · פתחי תשובה · באר הגולה
שולחן ערוך
נושא אדם כמה נשים והוא דאפשר למיקם בסיפוקייהו ומ"מ נתנו חכמים עצה טובה שלא ישא אדם יותר מד' נשים כדי שיגיע לכל אחת עונה בחודש ובמקום שנהגו שלא לישא אלא אשה א' אינו רשאי לישא אשה אחרת על אשתו: (ועיין לקמן סוף סימן ב' דאסור לישא שני נשים בשני מקומות):
מפרשים
חלקת מחוקק
(יג) והוא דאפשר למיקם בסיפוקייהו: יש להסתפק אם האיסור היא מצד האשה שהיא יכולה למחות בידו מאחר שאין יכול לקיים לה שאר וכסות ועונה או נימא דאף היא מתרצה לו ונותנה לו רשות לישא אחרת הב"ד מוחין לו אם אינו יכול להספיק אותם ומדברי הרמב"ם (פט"ו מה"א) הביאו הטור (בסי' ע"ז ס"ק ד') משמע דתלוי ברצון הנשים וכן משמע בתשובת הריב"ש סי' צ"א ומקרא מלא הוא (והחזיקו שבע נשים באיש אחד ביום ההוא לאמר לחמינו נאכל ושמלותינו נלבש רק יקרא שמך עלינו אסוף חרפתינו ישעיה ד') וכל דבר שבממון תנאו קיים:
(יד) כדי שיגיע לכל אחת עונה בחודש: כי סתם וסת היא כל שלשים יום ולפחות תהיה לה עונה אחת טרם יבא וסת השני (דהיינו עונה של ת"ח שהיא מע"ש לע"ש כך פרש"י בהחולץ דמ"ד ע"א):
(טו) אינו רשאי לישא אחרת: בנ"י מסיים בטעמו דאומדנא דמוכח היא דאדעתא דהכי אנסבא ליה והוי כחמר שאינו רשאי לעשות גמל עכ"ל וממילא דברשות אשתו מותר כמו שמבואר לקמן סי' ע"ו:
בית שמואל
(יח) והוא דאפשר: הנה אם היא מוחל' ורצונה להסתפק במיעוט בוודאי רשאי לישא אפילו אם א"א למיקם בסיפוקייהו וכ"כ בח"מ מיהו ביבמה נראה אפילו אם היא מוחלת מ"מ מוטל על הב"ד ליתן לה עצה טובה שאל תנשא לו וכן מוכח בא"ש פ' החולץ דהקשה שם ושבקינן והתניא וכו' וכן משמע מלשון הש"ג שם:
(יט) עונה בחדש: היינו אם הוא ת"ח דעונה שלו בכל שבת ואפילו אם יש לו כמה נשים אין מוטל עליו העונה יותר רק העונה מה שחייב כשיש לו אשה א' כמ"ש לקמן סי' ע"ו וברמב"ם ובטור ולא כנ"י פ' החולץ דמחלק בין יבמה לשאר נשים:
(כ) ובמקום שנהגו וכו': אפי' בלא חרם רבינו גרשום כיון שנהגו הוי כאלו התנה כן אלא מחמת המנהג מהני ריצוי שלה אבל משום חרם רבינו גרשום לא מהני ריצוי שלה ד"מ:
ט"ז - טורי זהב
והוא דאפשר למיקם בספוקייהו. וכ' המ"ח וה"ה באם היא רוצה לספק במועט ומוחלת לו וכ' ב"ש ביבמות אף במוחלת מוטל על הב"ד ליתן לה עצה הגונה שלא תנשא לו וכן מוכח בגמרא דף מ"ד עכ"ל זה לא נמצא בגמרא ובפוסקים דנותנין לה עצה באם רצתה היא רק לו אמרינן שם דנותנין עצה ולא לה וכן כ' בטור סימן קס"ה באם לא רצתה בטענה שהוא בער ונער ואין לו במה לפרנס' מטעין אותו כו' אבל אינה חוב על הב"ד ליתן לו עצה ע"ז:
ובמקום שנהגו שלא כו'. כ' ד"מ דרצוי שלח מהני לישא אחרת ובמקום שנוהג הר"נ ל"מ רצוי שלח:
באר היטב
(יז) בסיפוקייהו: ואם היא מוחלת ורצונה להסתפק במועט ודאי רשות לישא אפי' אם א"א למיקם בסיפוקייהו דכתיב והחזיקו שבע נשים באיש א' ח"מ. מיהו ביבמה נראה אפי' אם היא מוחלת מ"מ מוטל על הב"ד ליתן לה עצה טובה שאל תנשא לו. ב"ש.
(יח) בחדש: היינו אם הוא ת"ח דעונה שלו בכל שבת. ואפילו אם יש לו כמה נשים אין מוטל עליו העונה יותר רק העונה מה שחייב כשיש לו אשה א'. ב"ש.
(יט) אחת: ר"ל אפי' בלא חר"ג כיון שנהגו הוי כאלו התנה כן. אלא מחמת המנהג מהני ריצוי שלה אבל משום חר"ג לא מהני ריצוי שלה ד"מ ב"ש.