שאלה אם ראוי לירא שמים לחוש לכתחלה למה שכתב הרמב"ם בפרק ח' מהלכות ברכות כפי שנמצא בספרים ישנים "בירך על פירות האילן בורא פרי האדמה לא יצא". ונפקא מינה אם נסתפק לו באיזה דבר אם לברך עליו בורא פרי העץ או בורא פרי האדמה לא יברך עליו בורא פרי האדמה:

תשובה לכאורה ראוי לחוש לזה דתנן בפרק ו' דברכות (דף מ.): "בירך על פירות האילן בורא פרי האדמה יצא". ובגמרא: "מאן תנא דעיקר אילן ארעא הוא? אמר רב נחמן בר יצחק רבי יהודה הוא, דתנן: יבש המעיין ונקצץ האילן מביא ואינו קורא. רבי יהודה אומר מביא וקורא" וכתבו התוספות: "ונראה דהלכה כרבי יהודה דסתם לן תנא כוותיה, ואם בירך על פירות האילן בורא פרי האדמה יצא" עד כאן. ואני תמה על ראיה זו הא קיימא לן דבתרי מסכתי אין סדר למשנה כדאיתא בריש פרק קמא דעבודה זרה