רש"ש על המשנה/שבת/ו
רש"ש על המשנה מסכת שבת פרק ו
<< · רש"ש על המשנה · מסכת שבת · >>
פירושים רבי עובדיה מברטנורא ● פירוש תוספות יום טוב • פירוש יכין ובועז (תפארת ישראל) ● פירוש מלאכת שלמה ● עיקר תוספות יום טוב ● פירוש המשניות לרמב"ם ● מפרשי המשנה
א
עריכהבתוי"ט ד"ה ולא בעיר של זהב. הקשו בתוס' דהא תנן כו' והכא לא אסרו אלא בשבת כו'. שמעתי דזהו פרכת הגמ' בכאן מאי בעיר של זהב דהלא גם בחול אסור ומשני ירושלים דדהבא ור"ל דצורת ירושלים מותרת (ואולי משום קרא דאם אשכחך ירושלים וגו') וכדעביד ליה ר"ע כו' אלמא דשרי וש"י:
ב
עריכהבתו"ח [על התוי"ט ד"ה ולא בתפילין] ול"נ דגם למ"ד שבת לאו ז"ת צריכין ג"כ האי טעמא כו' וכ"ע הגרע"א דכן הוא להדיא ברש"י סנהדרין (כ"ח) ע"ש. ולי ל"נ כן דעת רש"י מדל"כ רק דשמא יצא בהן לר"ה משמע דהיציאה גופה אסורה זולת חששה דליפנות או דמיפסקי ובעיקר כוונת רש"י עי' מש"כ שם בס"ד:
ג
עריכהולא בכובלת ולא בצלוחית של פלייטון ואם יצתה חייבת חטאת דר"מ. ק"ל דהא המה עשוין למי שריחה רע כדאמרינן בגמרא וא"כ אמאי ר"מ מחייב חטאת למה יגרעו מקמיע מומחה שפירש"י לעיל (ס' א') במשנה דתכשיט הוא לחולה כאחד ממלבושיו. וזה י"ל כי נחלק בין קמיע שנושאה מי שיש לו חולי וכדומה. אבל ריח רע אינו נקרא חולי. וחילוק כזה הוא בתוספתא שהביא הרי"ף בס"פ שמונה שרצים ע"ש. אבל קשה מהא דתנן לקמן (ס"ד ב) יוצאות כו' בפלפל ופי' בגמ' שהוא לריח הפה. ואולי אין רוב נשים שיש להן ריח רע יוצאות בכובלת וכמ"ש הרע"ב בכוליאר ולפמ"ש בס"ד לעיל בגמ' (נ"ט ע"ב) א"ש כאן בפשיטות:
ד
עריכהבירית טהורה ויוצאין בה בשבת. הן לפי סדר המשנה בזה הפרק. מ"א מפרשת דברים שלא תצא אשה בהם לכתחלה וא"י א"ח חטאת. מ"ב כיו"ב באיש. מ"ג דבאשה חייבת חטאת. מ"ד כיו"ב באיש. ומן מ"ה עד סוף הפרק דברים שיוצאין בהם לכתחלה באשה ובאיש. ולכן תימה על סדרו בבא זו דבירית שיוצאין בה לכתחלה. במשנה זו. הלא מקומה הנאות לה במשנה שאח"ז. וי"ל:
ה
עריכהברע"ב ד"ה בחוטי שער כו' וקולעת בהן שערה [רש"י] או אפי' קשרה אותן על פדחתה כו'. לכאורה מנ"ל הא. הא זה הוי קשה ע"ג הרך דגרע עי' בגמ' ר"פ ובתוס' ד"ה השתא הב' אבל דבריו לקוחין מפי' הרמב"ם והוא פי' גם בר"פ שבראשה נכלל גם מצחה:
ח
עריכהברע"ב ד"ה ואם יש לו בית קבול כו' מקבל טומאת מגע כו' [כ"ה ברש"י] ותימה עליו ועל התוי"ט דשתיק ליה הלא זהו דעת אביי בגמרא (והביא זה גם התוי"ט) ורבא פליג עליה ואמר אף מדרס והל' כרבא וכן פי' הרמב"ם ופסק כן בחבורו: