רש"ש על המשנה/שביעית/ג
רש"ש על המשנה מסכת שביעית פרק ג
<< · רש"ש על המשנה · מסכת שביעית · >>
פירושים רבי עובדיה מברטנורא ● פירוש תוספות יום טוב • פירוש יכין ובועז (תפארת ישראל) ● פירוש מלאכת שלמה ● עיקר תוספות יום טוב ● פירוש המשניות לרמב"ם ● מפרשי המשנה
א עריכה
בתוי"ט ד"ה משיפסקו כו' ירושלמי כו' א"ר יוסי הד"א לא חשו לעו"ש. ובתו"ח אף ע"ג דבשבת חששו למ"ע דאורחים בסי' רמ"ד כו' די"ל דזיבול הוא מדרבנן. זה אינו דהתם נמי ע"י עובדי כוכבים אפי' שכרו לימים אינו אלא מדרבנן. אלא החילוק הוא דשבת איסור סקילה לפיכך החמירו בה אפילו במידי דרבנן וכדמחלק הש"ס בסוכה (ט"ז ב'):
ג עריכה
ברע"ב ד"ה ר"מ אוסר. בירושל' מוכח דביותר מכשיעור כ"ה בר"ש כו' לכאורה תמוה דגם ביותר מכשיעור איכא האי ק"ו דהא לעיל תנן מוסיפין על המשפלות. וראיתי בירושלמי שמביא ברייתא דר"מ פליג וס"ל דכן אין מוסיפין על המשפלות: בתוס' חדשים ד"ה וחכמים אוסרין. אין להקשות דהיינו ת"ק דלעיל כו' . הן לפי מה שהביא הר"ש מירושלמי דר"ש מיירי באשפתות פחותות מי"ד משפלות. וחכמים משמע דל"פ אלא על יתר מכן אבל בג' אשפתות מודו דשרי. א"כ פליגי ג"כ על הת"ק דמשנה לעיל דלא שרי אלא מעשר עשר משפלות ולא פחות. וגם יש לדייק דלא אסרי ביתר מכאן אלא בפחותות מי' משפלות אבל אם הם מעשר עשר שרי וא"כ פליגי גם בזה על ת"ק דלעיל:
ה עריכה
במשנה לא יפתח כו'. לולי פי' רבותי נ"ע הייתי מפרש עד שיהיה בו היינו שימצא בו כ"כ אבנים כדמפרש שאז יתלה הרואה שעושה לצורך האבנים ומותר לפתוח אפילו בתחלה היינו אף שלא היה מגולה כלל. אבל בפחות מזה אין דרך לפתוח מחצב עבורם ויאמרו דלתקן שדהו עושה. דומיא דגדר אבנים במשנה דלקמן. ופי' זה מכוון יפה בלשון המשנה:
ז עריכה
במשנה אבנים כו' אם יש בהן שתים כו'. תימה למה יקל כאן מגדר דלעיל דבעינן עשרה. ולכן היה נ"ל דבאמת כאן חמור כיון דהם במחובר. (עתוי"ט ד"ה המסקל) ואינו מותר אלא אותן השתים בלבד. וכ"מ לשון הרמב"ם בחבורו פ"ב שבדין גדר כתב (בה"ז) ורוצה ליטול כל אבניו. ובדין שלפנינו כ' בה"ט מותר ליטול אותן. ואולי גם רבי כוון לזה דשם אמר שיש בו וכאן אם יש. והוא ידע דרכי הלשון אף שמאתנו נעלמו (עמש"כ במהדורות בס' נת"ע ד' קי"א א') אולם מסתפינא מהר"ש שלא הבין כן: שם בתוי"ט ד"ה המסקל כו' בירושלמי פריך כו' א"ר יונה כאן בתלוש כו' ומן התימה בעיני כו'. ובאמת קושיית הירושל' נפלאה. דהא יש לנו הרבה מה שמותרין בתוספת שביעית ואסורין בשביעית עצמה. וכן הר"ש ושנ"א לא הביאוהו: