רש"ש על המשנה/פסחים/י

רש"ש על המשנה מסכת פסחים פרק י

משנה תוספתא ירושלמי

<< · רש"ש על המשנה · מסכת פסחים · >>

פירושים רבי עובדיה מברטנוראפירוש תוספות יום טובפירוש יכין ובועז (תפארת ישראל)פירוש מלאכת שלמהעיקר תוספות יום טובפירוש המשניות לרמב"םמפרשי המשנה

ברע"ב ד"ה לא יאכל. כדי כו' לתיאבון משום הד"מ (וכ"כ הרשב"ם) ותימה שלא פי' הרשב"ם כהאמור בגמ' לקמן (ק"ז ב') דילמא אתי למיכל למצה אכילה גסה ופירש בעצמו ואינה אכילה ואולי דלמאי שפי' שם דלהכי נקיט מצה דלגבה הוי אכ"ג באכילה מועטת ואכ"ג כזו אינה אלא כמו שלא לתיאבון ויוצא בה וכדמחלק ר"ת בתוס' שם. והר"ן פי' כאן משום אכילה גסה כנכון: תוי"ט ד"ה ואפי' עני. וי"מ כו' אפי' עני שלא אכל כ"י כו' ולנל"פ עד"ז דאפי' עני דאף שיאכל סמוך למנחה מ"מ יאכל מצה לתיאבון כשתחשך כדאמר אביי (מגילה ז' ב') כי נפקא מבי מר הוה שבענא כו' כפין עניא ולא ידע:


במשנה עד שמגיע לפרפרת הפת. עי' בר"ן בשם הרמב"ן דהמצה גופה קרי הכי לפי שהיא עשויה רקיקין ועי' (לעיל ר"ד ל"ז) דלר"ה שרי בעובי טפח ועמ"א סי' ת"ס סק"ד ולענ"ד יל"פ מפני דמצוה בפרוסה (לקמן ר"ד קט"ז) והוא מלשון ויפרפרני עי תוי"ט: שם אע"פ שאין חרוסת מצוה פי' וה"א דאסור משום דאתי חרוסת דרשות ומבטל חזרת דמצוה קמ"ל עי' תוס': בתוי"ט ד"ה מטבל כו' ומ"ש הרע"ב כלשון הרמב"ם דטבול לזה כו' ואלו היתה בכלל ההבאה החרוסת כו'. וכ"מ לשון הרא"ש ולפ"ז נדחית דחיית התוס' והתוי"ט אעפ"כ העתיקה ול"ד במחכ"ת ומש"כ עוד שם בשם הרא"ש משום דטבול ראשון אינו לחיוב אלא להכירא כו' המ"ל עוד משום דאינו דוקא בחזרת:


במשנה הלילה הזה כולו צלי. לכאורה תמוה וכי לא יכול לאכול קודם אכילת הפסח בתוך הסעודה בשר מבושל חולין ג"כ או שלמים מבושלין (עי' זבחים צ"ט ב') ונ"ל משום דתני לעיל (קי"ד) במשנה הביאו לפניו כו' ושני תבשילין (הם זכר לפסח ולחגיגה) ובמקדש היו מביאין לפניו גופו של פסח וזה נ"פ דגם החגיגה היו מביאין עמו (והא דל"ת לה משום דלרבנן דב"ת אינה באה בשבת ובמרובה ובטומאה לכן לא פסיקא ליה למיתנא ואע"ג דכאן סתם כב"ת ל"ק דהא גם לעיל (ס"ט ב') סתם דלא כוותיה וכש"כ לפי' התוס' לעיל (נ"ט ב') ד"ה בי"ד בסופו דגם לב"ת אינה דוחה שבת א"ש אף לדידיה) אבל שאר צרכי סעודה לא היו מביאין עד זמן האכילה עצמה לכן לב"ת שפיר שואל הבן הלילה הזה כולו צלי שאינו רואה לפניו עה"ש רק הפסח והחגיגה שהמה צלוים אבל לרבנן הרי גם החגיגה לפניו שהיא יכולה להיות מבושלת ובזה א"ש נמי מה שדקדקו קצת מפרשי הגדה מדוע אינו שואל על ד' כוסות כיון שאינו רואה כולם לפניו:


במשנה מן הפסחים ומן הזבחים. עי' הגהת הגרי"פ דצ"ל בהיפך ולפלא שהעלים עין מהתוס' בסד"ה ה"ג ונאמר: