רש"ש על המשנה/ערכין/ב
רש"ש על המשנה מסכת ערכין פרק ב
<< · רש"ש על המשנה · מסכת ערכין · >>
פירושים רבי עובדיה מברטנורא ● פירוש תוספות יום טוב • פירוש יכין ובועז (תפארת ישראל) ● פירוש מלאכת שלמה ● עיקר תוספות יום טוב ● פירוש המשניות לרמב"ם ● מפרשי המשנה
א עריכה
במשנה אין בנגעים כו'. ישנה גם בספ"ג דנגעים: שם בתוי"ט ד"ה פחות מסלע והעשיר. ל"ד כו' אלא אפי' כו' חוץ מסלע א' כו'. נראה דגם בדבריהם חוץ מסלע דנקטי ל"ד אלא אפי' נשאר פחות מסלע ג"כ מגלגלין. ואני מסתפק דאולי לרבנן דדרשי האי וכ"ע יהיה בשקל כו' לא יהו פחותים משקל ר"ל ג"כ דאם היה לו שקל וחצי אינו נותן אלא שקל. או לאידך גיסא דמחוייב ללות ולהשלים לב' שקלים שלמים. ואם לא ישיג נשאר עליו החוב עדיין דומיא דאין מחשבין חדשים להקדש דלקמן רפ"ז. ומהא דלקמן דקאמר יהיב תרתי ופלגא להאי כו' אין ראיה. די"ל דלאו בדוקא נקיט: שם בסה"ד אטו כו' מי לא פסקינן כחכמים. י"ל משום דסד"א דמסתבר טעמי' דר"מ וכה"ג אמרינן בנדה (ל' ב') וכיוצא בזה כתבתי בתמורה (י"ח) וע"ש: [שם ד"ה ואין פתח בטועה כו' לפי שאם נאמר שב' ימים מאלו הד' מתחילת עת נדתה ישארו עד הי"א כצ"ל. מהגרמ"ש ז"ל]:
ב עריכה
ברע"ב ד"ה ולא נראה יותר כו'. ובדין היו שיהיו כל חדשי השנה אחד מלא ואחד חסר אלא מפני יתירות הב' ידות שעה כו'. ואין טעם זה מספיק על הוספת ב' עיבורין שהיה די מפני זה עיבור אחד נוסף. ומכש"כ שאינו טעם על ח' חסרין. אלא יש עוד סיבות כגון שלא נראה הירח מפני העבים. או משום מתיא וירקא ועי' ברמב"ם בפרק י"ח מהלכות קה"ח. וז"ל בפירושו (אחר שכתב כטעם הרע"ב). וזו היא אחד מהסבות כו' ואין כוונתינו לדבר בכאן על כל אותן הסיבות ולא על טעם מנינן כו':
ד עריכה
[בתוי"ט ד"ה לוים היו כו' פשטי' דקרא כו'. נ"ב בסמ"ג עשה קס"ט כתב וז"ל. ואע"פ שבפרק החליל (נ"ה) דורש פרשה זו בכהנים כאן דורש מפשוטו של מקרא שאומר שם וכי יבא הלוי מאחד שעריך וגו' עכ"ל. והח"ן כתב מדנפשי' ולא ראה את התוי"ט. מהגרמ"ש ז"ל]:
ה עריכה
במשנה א"פ מששה טלאים כו'. מש"כ התוי"ט דהא דתנן בפסחים פסח מצרים מקחו מבעשור אין נראה שיהא פסח מדבר בכללו. תמוה איך ס"ד לומר כן דהא חשיב שם ג"כ הזאה בא"א על המשקוף כו' בחפזון (ותימוצו) [וחימוצו] כל היום. הכי כל אלו נהגו בפסח מדבר: