הלכה א
עריכהאין פוחתין מתשעה כנורות ומוסיפין עד עולם. אין פוחתין משנים עשר לוים העומדים על הדוכן ומוסיפין עד עולם כנגד תשעה כנורות ושני נבלים ובצלצל אחד שנאמר (דברי הימים א כה) הוא ואחיו ובניו שנים עשר כשר כשהוא אומר יושע (עזרא ג) מלמד שאף עמהן מן המנין. מעולם לא נראית אשה בעזרה אלא בשעת קרבנה בלבד ולא נראה קטן בעזרה אלא בשעה שהלוים אומרין בשיר. לא היו אומרין בנבל וכנור אלא בפה ר"א בן יעקב אומר צוערי לויה בני יקירי ירושלים היו בעזרת נשים ראשיהן בין רגלי הלוים כדי ליתן תבל בנעימה שנאמר (עזרא ג) ויעמד ישוע בניו [ואחיו] קדמיאל ובניו בני יהודה וגו'.
הלכה ב
עריכהחליל שבמקדש של קנה היה ומימות משה היה פעם אחת צפוהו זהב ולא היה קולו ערב כמות שהיה נטלו צפויו וחזר קולו להיות ערב לכמות שהיה. צלצל שבמקדש של נחושת חיה ומימות משה היה נפגם שלחו חכמים והביאו אומנין מאלכסנדריא שתקנוהו ולא היה קולו ערב כמו שהיה. מכתשת שבמקדש של נחושת היתה ומימות משה היתה נפגמה ושלחו חכמים והביאו אומנין מאלכסנדריא ותקנוה ולא היתה מפטמת כראשונה נטלו את פגימתה חזרה לתחלתה.
הלכה ג
עריכהאלו הכלים שנפגמו בבית הראשון ולא עלתה להן ארוכה ועליהן הוא אומר (מלכים א ו) נחשת ממורט ועליהן הוא אומר (עזרא ח) כלי נחשת מוצהב טובה שנים חמודות כזהב מלמד שהיתה יפה כשנים כזהב רבי נתן אומר שני כלים היו שנאמר שנים. רבן שמעון בן גמליאל אומר שילוח היה המוציא מים בכאיסר אמר נרחיבנו כדי שירבו מימיו והרחיבוהו ונתמעטו מימיו וסתמוהו וחזר לתחלתו.
הלכה ד
עריכהרבי יהודה אומר שבע נימין בכנור היו שנאמר (תהילים טז) שובע שמחות את פניך לימות המשיח שמונה שנאמר (תהילים יב) למנצח על השמינית על נימא ח' לעתיד לבוא בי' שנאמר (תהילים לג) הודו לה' בכנור בנבל עשור זמרו לו.
הלכה ה
עריכהשדה אחוזה להקל ולהחמיר כיצד אחד המקדיש בפרדסות ספוסטי ובחולית של מחוזא נותן חמשים סלע לבית כור רבי יהודה אומר אף המקדיש בפרדסות ירחו ובחולית של יבנה נותן חמשים סלע לבית כור שדה מקנה נותן שויו שנאמר (ויקרא כז) וחשב לו הכהן את מכסת הערכך אין מכסת אלא שויה דברי רבי יהודה אמר לו ר"א אין כל שויה הוא נותן מה ת"ל וחשב נאמר כאן וחשב ונאמר להלן וחשב מה וחשב האמור להלן חמשים סלע לבית כור אף וחשב האמור כאן חמשים סלע לבית כור.
הלכה ו
עריכהראה כמה החמירה תורה בין חומסי חמס לאומרי לשון הרע שאונס ומפתה וחמס חמס נותן ה' סלעים ואינו לוקה המוציא שם רע לוקה ונותן מאה סלע. החמירה תורה דברים מן המעשה נאמר (שמות כא) ומכה אביו ואמו מות יומת ונאמר (שם) ומקלל אביו ואמו מות יומת זה בסקילה וזה בחניקה החמירה תורה דברים מן המעשה ר"א בן פרטא אומר הרי הוא אומר (במדבר יד) וימותו האנשים מוציאי דבת הארץ וגו'. על מה הוציאו שם רע על עצים ועל אבנים והלא דברים קל וחומר ומה אם אלו שלא הוציאו שם רע אלא על עצים ועל אבנים נענשו ולא עונש מועט אלא עונש מרובה ולא עונש לשעה אלא עונש לדורות המוציא שם רע על חברו כיוצא בו על אחת כמה וכמה.
הלכה ז
עריכהעני ועשיר שהעריכו את עני ועשיר זה נותן לפי משהו וזה נותן לפי משהו. הרי עלי ערך סתם זה מביא את המועט שבערכין וכמה הוא מועט שבערכין ה' סלעים. האומר ערכן של עשרה עלי אם היה עני נותן ע"י כולן ערך עני. עשיר נותן ע"י כולן ערך עשיר עני והעשיר נותן ע"י כולן ערך עשיר עשיר והעני נותן ע"י כולן ערך עני. ר' יהודה אומר ערך עשיר הואיל ובא לכלל עושר שעה אחת. האומר ערך פלוני זה עלי הרי זה נותן סלע דברי רבי מאיר שנאמר (ויקרא כז) וכל ערכך יהיה בשקל הקודש וחכ"א אין נותנין אלא לפי השג יד שנאמר (שם) על פי אשר תשיג יד הנודר יעריכנו. עני שהעריך את עצמו אין אומרים לו לך לוה לך עשה מלאכה והבא ערך עשיר אלא מוטב שיביא ערך עני עכשיו ואל יביא ערך עשיר אלא לאחר זמן. רבי יהודה אומר היה אביו חולה או מסוכן או שהיתה ספינתו במדינת הים ויביא ערך עשיר אלא מוטב שיביא ערך עני עכשיו ואל יביא ערך עשיר לאחר זמן. ר"א אומר היה חייב קרבן עולה ויורד אין אומרים לו לך לוה לך עשה מלאכה והבא קרבן עשיר אלא מוטב שיביא קרבן עני עכשיו ואל יביא קרבן עשיר לאחר זמן. ר"ש אומר הקטר חלבים כשרין למוצאי שבת אמרה תורה ידחו את השבת בזמן ואל יקרבו למוצאי שבת.