רש"ש על המשנה/נגעים/יד
רש"ש על המשנה מסכת נגעים פרק יד
<< · רש"ש על המשנה · מסכת נגעים · >>
פירושים רבי עובדיה מברטנורא ● פירוש תוספות יום טוב • פירוש יכין ובועז (תפארת ישראל) ● פירוש מלאכת שלמה ● עיקר תוספות יום טוב ● פירוש המשניות לרמב"ם ● מפרשי המשנה
א
עריכהתוי"ט ד"ה רביעית. אלא מכאן לעולין כו' וה"נ כו'. ל"ד דהתוס' לא הקשו אלא לר"י דלמד למין במינו דאינן בטלין זה בזה והא הכא דם במים ה"ל מין בשאינו מינו אבל לרבנן לק"מ עי' ר"ן נדרים (נב): ד"ה נטל. יש לדחות דלר"ש אף לכתחלה א"צ כו'. דבריו תמוהים מאד. א) דהא ר"ש גופיה אמר ג"כ הואיל ונשחטה שלא כמצותה ומשום הכי מתירה בהנאה דה"ל שחיטה שאינה ראויה. ב) הלא הרמב"ם פסק בפי"א ה"ז דלא כר"ש. ול"נ דהרמב"ם מפרש שלא באזוב כו' היינו שגם אח"כ לא נמצאו וכן משמע לשונו שכתב ואין שם אזוב כו':
ב
עריכההעביר תער על כל בשרו. לא עמדתי כאן ע"ד הא"ר שכתב מקום כנוס שער ונראה. דמלבד שיקשה עליו קושית התוי"ט שעל הרע"ב. הוא ג"כ סותר את עצמו למש"כ לקמיה במ"ד "נזיר שער ראשו. מצורע ולוים כל בשרם". הנה כולל יחד מצורע ולוים. ולגבי לוים כתיב והעבירו תער על כל בשרם בלי שום פרט ומיעוט: בהרע"ב מטמא כשרץ. אדם ובגדים. ל"ד במחכ"ת דזה הלשון משמעו בכ"מ דהאדם מטמא בגדים וז"א כדאיתא בריש כלים. והכי הל"ל אדם וכלים כלישנא דמתני' שם. ובפ"י דפרה מ"ב כתב לענין מדרס אדם וכלים. ואזיל בתר איפכא:
ה
עריכהתוי"ט ד"ה יקח. דלא כשני שעירים כו'. דברי תימה הן דהא גם התם אם עד שלא הגריל מת יקח זוג לשני. ואחר הגרלה ה"ט דיקח זוג משום דא"א אלא בהגרלה. ולרב שם דהלכה כוותיה שני שבזוג ראשון יקרב וא"כ שוים דינייהו דהכא ודהתם. ועוד דנמצאת טרפה דמשמע מעיקרא (עי' ר"ש) א"כ לא נקבעו מעולם ופשיטא דא"מ זא"ז. אלא דכי אצטריך דרשה דת"כ הוא משום דבקדושין (נ"ז) משמע דלר"י דהל' כוותיה האי נמצאת טרפה היינו לפירש"י שנטרפה בשחיטתה. ולפי' התוס' היינו אפי' נקבו הדקין דא"ל שאחר הבדיקה נעשו. וכיון דהלקיחה היתה בכשרות הוקבעו יחד (גם לדידן דקי"ל שחיטה שא"ר שמה שחיטה הוקבעו ג"כ בשחיטה). ובצפרים גלי לן קרא דבע"ח נדחין כמש"כ התוי"ט לקמן בדבור הסמוך: סליק מסכת נגעים בעזרת אל דעים