רש"ש על המשנה/כלים/כ

רש"ש על המשנה מסכת כלים פרק כ

פירושים רבי עובדיה מברטנורא ● פירוש תוספות יום טוב • פירוש יכין ובועז (תפארת ישראל) ● פירוש מלאכת שלמה ● עיקר תוספות יום טוב ● פירוש המשניות לרמב"ם ● מפרשי המשנה

ב

עריבת פיסונות בש"א מדרס ובה"א ט"מ. טעם הרע"ב בב"ש והוא מהר"ש חסר טעם. ולע"ד נל"פ טעם פלוגתתן דקי"ל דטומאת מדרס היא ג"כ ע"י השענה (ס"פ דזבים) ושם ברפ"ד תנן נוטלת עריבה כו' טמאים מדרס ופי' הר"ב מטעם השענה. ולפ"ז עריבה דהכא דבשעה שנושאה מלאה אבנים נשען עליה ג"כ לכן ס"ל לב"ש דזה נקרא משמשת ישיבה עם מלאכתה דמ"ל ישיבה ומ"ל השענה. וב"ה סברי דכיון דהא דבעינן מיוחד לשכיבה או לישיבה נ"ל מישכב וישב בעינן דוקא שכיבה או ישיבה ממש: שם עריבה שנסדקה טמאה מדרס. לפי' הרע"ב שהוא מהרמב"ם צ"ל כיון דנסדקה שוב אין מתקנין אותה אלא שעומדת מעתה לשכיבה עי' לשון הרע"ב לקמן פכ"ד מ"ג. ול"ד לתיבה שנפחתה מלמטה דפ' דלעיל מ"ז ע"ש בתוי"ט בשם הרמב"ם משום דדרך לתקנה ואינה עומדת עדיין לשכיבה או לישיבה: תוי"ט ד"ה חמת. ומוציא כו' קול של שיר כשנופח בפיו נראה דר"ל כמו שנופח בפיו: ד"ה טהורה. דכיון שאינה מלאה מתגלגלת. פי' בשעת מלאכתה דהיינו שמוציאה רוח להחלילים אז מתרוקנת מעט מעט מהרוח וקופלת בעצמה ולכן אינה ראויה אז למשכב: ד"ה מקבלת מדרס. ולא ידענא כו' ול"נ דאשמעינן דל"ת כשנטמאה במדרס תחלה כשנסדקה אף שאח"כ כשנתפחה נטהרה מ"מ כשנסדקה שוב חזרה לטומאתה וכמו שפי' הרע"ב בר"פ דלעיל גבי מטה כשפרקה קמ"ל דמקבלת מדרס ר"ל מכאן ולהבא אבל מעצמה מחמת טומאה הקדומה לא ונכון בעז"ה: