רש"ש על המשנה מסכת דמאי פרק ב

משנה תוספתא ירושלמי

<< · רש"ש על המשנה · מסכת דמאי · >>

פירושים רבי עובדיה מברטנוראפירוש תוספות יום טובפירוש יכין ובועז (תפארת ישראל)פירוש מלאכת שלמהעיקר תוספות יום טובפירוש המשניות לרמב"םמפרשי המשנה

ואת שהוא לוקח. עי' ברע"ב ובר"ש בשם הירושלמי. ול"י מדוע לא נפרש מה שהוא לוקח מע"ה מעשר דמאי:


בתוי"ט ד"ה הסיטונות כו' ולשון הר"ש הסיטונות דרכן לקנות פירות מרובין כו' דא"כ תרתי ביבש ל"ל ע"ש. ול"נ דמו"ת דתני הכוונה לומר דגם בעה"ב שקנה מע"ה ומוכר במדה גסה רשאי למכור וכחכמים דבב"מ (נ"ו) ויתכן דבעה"ב רגיל למכור במדה דקה עיין רש"י שם בד"ה בין כך. ולכן פליג שם ר"מ בבעה"ב. וזהו כוונתו ג"כ במשנה דלקמן וכמו שאכתוב שם בס"ד ופליג על מו"ת דתני הת"ק. וכן איתא בירושלמי להדיא דמו"ת לא אתיא כר"מ דאמר לא התירו אלא לסיטון בלבד:


את שדרכו כו'. לענ"ד נל"פ את שדרכו (ר"ל אדם שדרכו) להמדד (מבנין הפעיל) בגסה. כגון הסיטון ומדדו בדקה ר"ל שמכר עתה בדקה טפלה דקה לגסה ופטור. וכן תפרש את שדרכו להמדד בדקה (דר"ל כגון מוכרי תבואה) כו' ופליג על הת"ק וכמש"כ לעיל: