רש"י על שמואל ב כ כב
<< | רש"י על שמואל ב • פרק כ' • פסוק כ"ב | >>
• א • ד • ה • ו • ח • יג • יד • טו • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כו •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
וַתָּבוֹא֩ הָאִשָּׁ֨ה אֶל־כׇּל־הָעָ֜ם בְּחׇכְמָתָ֗הּ וַֽיִּכְרְת֞וּ אֶת־רֹ֨אשׁ שֶׁ֤בַע בֶּן־בִּכְרִי֙ וַיַּשְׁלִ֣כוּ אֶל־יוֹאָ֔ב וַיִּתְקַע֙ בַּשֹּׁפָ֔ר וַיָּפֻ֥צוּ מֵעַל־הָעִ֖יר אִ֣ישׁ לְאֹהָלָ֑יו וְיוֹאָ֛ב שָׁ֥ב יְרוּשָׁלַ֖͏ִם אֶל־הַמֶּֽלֶךְ׃
"ותבא האשה אל כל העם בחכמתה" - שנינו בתוספתא (תרומות סוף פרק ז) אמרה להם הואיל והוא נהרג והם נהרגין תנוהו להם אם היה יכול להנצל כגון שהוא מבפנים ואתם מבחוץ ואתם בסכנה והוא יכול להמלט אין דוחין נפש מפני נפש להורגו בשביל הצלתכם אבל עכשיו שגם הוא יהרג עמכם הואיל ונהרסו החומות ואין כח להמלט מוטב ימות לבדו ואל תמותו עמו רבי שמעון אומר כך אמרה להם המורד במלכות בית דוד חייב מיתה