רש"י על נחום ב ט

<< | רש"י על נחוםפרק ב' • פסוק ט' | >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


נחום ב', ט':

וְנִֽינְוֵ֥ה כִבְרֵכַת־מַ֖יִם מִ֣ימֵי הִ֑יא וְהֵ֣מָּה נָסִ֔ים עִמְד֥וּ עֲמֹ֖דוּ וְאֵ֥ין מַפְנֶֽה׃


"ונינוה כברכת מים מימי היא" - מיום שהיא נעשית ישבה בשלוה ואין מניד כבריכת מים מכונסין שאין זזים ממקומם

"והמה" - עתה מרוב דוחקם למדו לנוס ונסים

"עמדו עמודו" - אומרים להם ואין מפנה לבו לשמוע ולעמוד