רש"י על נחום א ד
<< | רש"י על נחום • פרק א' • פסוק ד' | >>
• א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
גּוֹעֵ֤ר בַּיָּם֙ וַֽיַּבְּשֵׁ֔הוּ וְכׇל־הַנְּהָר֖וֹת הֶחֱרִ֑יב אֻמְלַ֤ל בָּשָׁן֙ וְכַרְמֶ֔ל וּפֶ֥רַח לְבָנ֖וֹן אֻמְלָֽל׃
"גוער בים" - כמשמעו ודוגמא הוא כלפי העכו"ם שנמשלו למים כענין שנאמר (ישעיהו יז) לאומים כשאון מים כבירים ישאון
"וכל הנהרות החריב" - כאן ניבא שעתיד הקב"ה להמליך את נבוכדנצר (ירמיהו כה) בימי יהויקים ויתן את אשור ואת כל הארצות לחרב
"אומלל בשן וכרמל" - מושבות הטובים
"ופרח לבנון אומלל" - חכמי ישראל פירשו כלפי מיני מגדים שנטע שלמה בבהמ"ק שהיו של זהב וכיון שנכנסו בבליים להיכל יבשו