<< · מ"ג נחום · א · ד · >>

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
גוער בים ויבשהו וכל הנהרות החריב אמלל בשן וכרמל ופרח לבנון אמלל

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
גּוֹעֵר בַּיָּם וַיַּבְּשֵׁהוּ וְכָל הַנְּהָרוֹת הֶחֱרִיב אֻמְלַל בָּשָׁן וְכַרְמֶל וּפֶרַח לְבָנוֹן אֻמְלָל.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
גּוֹעֵ֤ר בַּיָּם֙ וַֽיַּבְּשֵׁ֔הוּ וְכׇל־הַנְּהָר֖וֹת הֶחֱרִ֑יב אֻמְלַ֤ל בָּשָׁן֙ וְכַרְמֶ֔ל וּפֶ֥רַח לְבָנ֖וֹן אֻמְלָֽל׃

תרגום יונתן

לדף התרגום על כל הפרק

דִנְזִיף בְּיַמָא וּמְיַבֵּשׁ לֵיהּ וְכָל נְהַרְוָתָא מַחֲרֵיב צְדֵי מַתְנָן וְכַרְמֵלָא וְאִילָנֵי לִבְנָן נְתָרוּ:

רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"גוער בים" - כמשמעו ודוגמא הוא כלפי העכו"ם שנמשלו למים כענין שנאמר (ישעיהו יז) לאומים כשאון מים כבירים ישאון

"וכל הנהרות החריב" - כאן ניבא שעתיד הקב"ה להמליך את נבוכדנצר (ירמיהו כה) בימי יהויקים ויתן את אשור ואת כל הארצות לחרב

"אומלל בשן וכרמל" - מושבות הטובים

"ופרח לבנון אומלל" - חכמי ישראל פירשו כלפי מיני מגדים שנטע שלמה בבהמ"ק שהיו של זהב וכיון שנכנסו בבליים להיכל יבשו

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"גוער" - ענין צעקת נזיפה

"החריב" - ענין יובש כמו חרבו המים (בראשית ח)

"אומלל" - ענין כריתה כמו כי אומלל אני (תהלים ו)

"לבנון" - שם יער 

מצודת דוד

"ופרח וגו'" - ר"ל יכלה הצלחתם

"אמלל בשן וגו'" - הם מקומות מרעה השמן והוא משל על אבדן בעלי העושר

"גוער בים וגו'" - הוא משל על כריתת השרים מנינוה

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"גוער", מצייר שיעשה אז חורבן בין בים ובין ביבשה, שהוא "גוער בים ויבשהו ואת הנהרות החריב", הגם שבעת השטף ובקיעת העננים ימלאו הנהרות מים וישתפכו לתוך הים, הוא יעשה דבר והפוכו, שהגם שזרם הים עבר ושטף הארץ, הנהרות יחרבו ולא ירדו מימיהם אל הים וייבש הים, וכן יעשה חורבן ביבשה כי אז "אומלל בשן וכרמל" שע"י הסער וזרם ברד שער קטב[1] יכרתו כל שדי תבואה ופרח אילנות, כמ"ש קול ה' על המים קול ה' שובר ארזים וכו':

ביאור המילות

"ויבשהו, החריב". יבש הוא יותר מחרב כמ"ש בכ"מ, ומצייר שלפי גודל הדבר תגדל חורבנו:
 

<< · מ"ג נחום · א · ד · >>


  1. ^ כוונתו לפסוק בישעיהו (פרק כח, ב) הִנֵּ֨ה חָזָ֤ק וְאַמִּץ֙ לַֽאדֹנָ֔י כְּזֶ֥רֶם בָּרָ֖ד שַׂ֣עַר קָ֑טֶב כְּ֠זֶרֶם מַ֣יִם כַּבִּירִ֥ים שֹׁטְפִ֛ים הִנִּ֥יחַ לָאָ֖רֶץ בְּיָֽד: וביאר שם המלבי"ם: "שער קטב. רוח סערה כורתת וקוטפת הכל": -- ויקיעורך