רש"י על יואל ד טז
<< | רש"י על יואל • פרק ד' • פסוק ט"ז |
• ב • ג • ד • ח • ט • י • יא • יג • יד • טו • טז • יח • יט • כא •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
וַיהֹוָ֞ה מִצִּיּ֣וֹן יִשְׁאָ֗ג וּמִירוּשָׁלַ֙͏ִם֙ יִתֵּ֣ן קוֹל֔וֹ וְרָעֲשׁ֖וּ שָׁמַ֣יִם וָאָ֑רֶץ וַֽיהֹוָה֙ מַחֲסֶ֣ה לְעַמּ֔וֹ וּמָע֖וֹז לִבְנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃
"מציון ישאג" - ממה שעשו לציון
"ורעשו שמים וארץ" - יפרע משרים של מעלה (שרי הכשדים) ואח"כ מן (הכשדים)
"מחסה" - לשון כסוי ובלע"ז אבריאיי"ל