רש"י על הושע יא ו
<< | רש"י על הושע • פרק י"א • פסוק ו' | >>
• א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
וְחָלָ֥ה חֶ֙רֶב֙ בְּעָרָ֔יו וְכִלְּתָ֥ה בַדָּ֖יו וְאָכָ֑לָה מִֽמֹּעֲצ֖וֹתֵיהֶֽם׃
"וחלה חרב" - ותנוח חרב בעריו
"וכלתה בדיו ואכלה" - וכלתה גבוריו ותאכלם
"ממועצותיהם" - נקוד שני טעמים בו הטיפחא בו הסילוק לפי שהוא דיבור בפני עצמו וכן להחלו דלא יטמא בעל בעמיו (ויקר' כא) וכן לדורותיכ' דשמן משחת קודש (שמות ל)