מ"ג הושע יא ו
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וחלה חרב בעריו וכלתה בדיו ואכלה ממעצותיהם
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְחָלָה חֶרֶב בְּעָרָיו וְכִלְּתָה בַדָּיו וְאָכָלָה מִמֹּעֲצוֹתֵיהֶם.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְחָלָ֥ה חֶ֙רֶב֙ בְּעָרָ֔יו וְכִלְּתָ֥ה בַדָּ֖יו וְאָכָ֑לָה מִֽמֹּעֲצ֖וֹתֵיהֶֽם׃
תרגום יונתן
וְתָחוּל חַרְבָּא בְּקִרְווֹהִי וְתִקְטֵיל גִבְּרוֹהִי וּתְשֵׁיצִי רַבְרְבוֹהִי מִמַלְכִי עֲצַתְהוֹן:
רש"י
"וכלתה בדיו ואכלה" - וכלתה גבוריו ותאכלם
"ממועצותיהם" - נקוד שני טעמים בו הטיפחא בו הסילוק לפי שהוא דיבור בפני עצמו וכן להחלו דלא יטמא בעל בעמיו (ויקר' כא) וכן לדורותיכ' דשמן משחת קודש (שמות ל)מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
"ואכלה" - הנה החרב תאכל את כלם מסבת מועצותיהם אשר יעצו לבקש עזר ממלכי מצרים ולא פנו אל ה'
"וחלה" - לכן תחול החרב בעריו ותכלה את גבוריו
מצודת ציון
"וחלה" - תשכון כמו על ראש רשעים יחול (ירמיהו כב)
"וכלתה" - מלשון כליון
"בדיו" - ענפיו כמו ותעש בדים (יחזקאל יז)ור"ל גבוריומלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
ביאור המילות
"בדיו". הושאל מן בדי האילן אל הבנים, או אנשי העיר שהם כענפים מן הכלל: