רש"י על במדבר יא
<< · רש"י על במדבר · יא · >>
פסוק א
"כמתאננים" - אין מתאוננים אלא לשון עלילה מבקשים עלילה האיך לפרוש מאחרי המקום וכן הוא אומר בשמשון (שופטים יד) כי תואנה הוא מבקש
"רע באזני ה'" - תואנה שהיא רעה באזני ה' שמתכוונים שתבא באזניו ויקניט אמרו אוי לנו כמה לבטנו בדרך הזה שלשה ימים שלא נחנו מענוי הדרך
"ויחר אפו" - אני הייתי מתכוין לטובתכם שתכנסו לארץ מיד
"בקצה המחנה" - במוקצין שבהם לשפלות אלו ערב רב רבי שמעון בן מנסיא אומר בקצינים שבהם ובגדוליםפסוק ב
פסוק ד
"וישבו" - (שם) גם בני ישראל ויבכו עמהם
"מי יאכלנו בשר" - וכי לא היה להם בשר והלא כבר נאמר (שמות יב) וגם ערב רב עלה אתם וצאן ובקר וגו' וא"ת אכלום והלא בכניסתם לארץ נאמר (במדבר לב) ומקנה רב היה לבני ראובן וגו' אלא שמבקשים עלילהפסוק ה
"את הקשאים" - אמר ר' שמעון מפני מה המן משתנה לכל דבר חוץ מאלו מפני שהן קשים למניקות אומרים לאשה אל תאכלי שום ובצל מפני התינוק משל למלך וכו' כדאיתא בספרי
"הקשאים" - הם קוקומברו"ש בלע"ז
"אבטחים" - בורק"ש
"החציר" - כרישין פוריל"ש ותרגומו ית בוציניא וכו'פסוק ו
פסוק ז
"כזרע גד" - עגול כגידא זרע קוליינד"ר
"בדלח" - שם אבן טובה קריסט"לפסוק ח
"וטחנו ברחים וגו'" - לא ירד בריחים ולא בקדירה ולא במדוכה אלא משתנה היה טעמו לנטחנין ולנדוכין ולמבושלין
"בפרור" - קדרה
"לשד השמן" - לחלוח של שמן כך פירשו דונש ודומה לו (תהלים לב) נהפך לשדי בחרבוני קיץ והלמ"ד יסוד נהפך לחלוחי בחרבוני קיץ ורבותינו פרשוהו ל' שדים אך אין ענין שדים אצל שמן וא"א לומר לשד השמן לשון (דברים לב) וישמן ישורון שא"כ היה המ"ם נקוד קמ"ץ קטן וטעמו למטה תחת המ"ם עכשיו שהמ"ם נקוד פת"ח קטן (סגול) והטעם תחת השי"ן לשון שמן הוא והשי"ן הנקודה בקמץ גדול ואינה נקודה בפתח קטן מפני שהוא סוף פסוק ד"א לשד לשון נוטריקון ליש שמן דבש כעיסה הנלושה בשמן וקטופה בדבש ותרגום של אונקלוס דמתרגם דליש במשחא נוטה לפתרונו של דונש שהעיסה הנלושה בשמן לחלוחית שמן יש בהפסוק י
פסוק יב
פסוק טו
פסוק טז
"אשר ידעת כי הם וגו'" - אותם שאתה מכיר שנתמנו עליהם שוטרים במצרים בעבודת פרך והיו מרחמים עליהם ומוכים על ידם שנאמר (שמות ה) ויכו שוטרי בני ישראל עתה יתמנו בגדולתם כדרך שנצטערו בצרתן
"ולקחת אותם" - קחם בדברים אשריכם שנתמניתם פרנסים על בניו של מקום
"והתיצבו שם עמך" - כדי שיראו ישראל וינהגו בהם גדולה וכבוד ויאמרו חביבין אלו שנכנסו עם משה לשמוע דבור מפי הקב"ה (ספרי)פסוק יז
"ודברתי עמך" - ולא עמהם
"ואצלתי" - כתרגומו וארבי כמו (שמות כד) ואל אצילי בני ישראל
"ושמתי עליהם" - למה משה דומה באותה שעה לנר שמונח ע"ג מנורה והכל מדליקין הימנו ואין אורו חסר כלום
"ונשאו אתך" - התנה עמהם על מנת שיקבלו עליהם טורח בני שהם טרחנים וסרבנים
"ולא תשא אתה לבדך" - (ספרי) הרי תשובה למה שאמרת לא אוכל אנכי לבדיפסוק יח
פסוק כ
"עד אשר יצא מאפכם" - כתרגומו די תקוצון ביה יהא דומה לכם כאילו אכלתם ממנו יותר מדאי עד שיוצא ונגעל לחוץ דרך האף
"והיה לכם לזרא" - (ספרי) שתהיו מרחקין אותו יותר ממה שקרבתם ובדברי רבי משה הדרשן ראיתי שיש לשון שקורין לחרב זרא
"את ה' אשר בקרבכם" - אם לא שנטעתי שכינתי ביניכם לא גבה לבבכם ליכנס לכל הדברים הללופסוק כא
פסוק כב
פסוק כג
לא תספיק להם -סופן לדון אחריך. אם אתה נותן להם בשר בהמה גסה- יאמרו דקה בקשנו. ואם אתה נותן להם דקה- יאמרו גסה בקשנו. חיה ועוף בקשנו. דגים וחגבים בקשנו.
ה' אמר לו למשה א"כ יאמרו שקצרה ידי אמר משה לפניו יתברך הריני הולך ומפייסן
אמר לו ה' עתה תראה היקרך דברי שלא ישמעו לך הלך משה לפייסן (זה קאי גם לרש"י לעיל) אמר להם היד ה' תקצר (תהלים עח) הן הכה צור ויזובו מים וגו' הגם לחם יוכל תתאמרו העם על ה' פשרה היא זו אין בו כח למלאות שאלתנו וזהו שנאמר ויצא משה וידבר אל העם כיון שלא שמעו לו ויאסף שבעים איש וגו'
פסוק כה
פסוק כו
פסוק כז
פסוק כח
פסוק כט
פסוק ל
"אל המחנה" - נכנסו איש לאהלו
"ויאסף" - לשון כניסה אל הבית כמו (דברים כב) ואספתו אל תוך ביתך ואב לכולם (תהלים לט) יצבור ולא ידע מי אוספם מלמד שלא הביא עליהם פורענות עד שנכנסו הצדיקים איש לאהלו (ספרי)פסוק לא
"ויטש" - ויפשוט כמו (שמואל א' ל') והנה נטושים על פני כל הארץ (יחזקאל כט) ונטשתיך המדברה
"וכאמתים" - פורחות בגובה עד שהן כנגד לבו של אדם כדי שלא יהא טורח באסיפתן לא להגביה ולא לשחות (ספרי)פסוק לב
פסוק לג
<< · רש"י על במדבר · יא · >>