כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
נבוב לחת תעשה אתו כאשר הראה אתך בהר כן יעשו
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
נְבוּב לֻחֹת תַּעֲשֶׂה אֹתוֹ כַּאֲשֶׁר הֶרְאָה אֹתְךָ בָּהָר כֵּן יַעֲשׂוּ.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
נְב֥וּב לֻחֹ֖ת תַּעֲשֶׂ֣ה אֹת֑וֹ כַּאֲשֶׁ֨ר הֶרְאָ֥ה אֹתְךָ֛ בָּהָ֖ר כֵּ֥ן יַעֲשֽׂוּ׃
תרגום
| אונקלוס (תאג'): |
חֲלִיל לוּחִין תַּעֲבֵיד יָתֵיהּ כְּמָא דְּאַחְזִי יָתָךְ בְּטוּרָא כֵּן יַעְבְּדוּן׃ |
| ירושלמי (יונתן): |
חַלִיל לוּחִין מְלֵי עַפְרָא תַעֲבֵיד יָתֵיהּ הֵיכְמָא דְאַחְמִיתָךְ בְּטַוְורָא הֵיכְדֵין יַעַבְדוּן: |
רש"י
• לפירוש "רש"י" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
"
נבוב לחת" - כתרגומו חליל לוחין לוחות עצי שטים מכל צד והחלל באמצע ולא יהא כולו עץ א' שיהא עביו ה' אמות על ה' אמות כמין סדן
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק • ליתר הפירושים על הפסוק •
נְבוּב לֻחֹת – כְּתַרְגּוּמוֹ, "חֲלִיל לוּחִין": לוּחוֹת עֲצֵי שִׁטִּים מִכָּל צַד, וְהֶחָלָל בְּאֶמְצַע; וְלֹא יְהֵא כֻּלּוֹ עֵץ אֶחָד שֶׁיְּהֵא עָבְיוֹ חָמֵשׁ אַמּוֹת עַל חָמֵשׁ אַמּוֹת, כְּמִין סַדָּן.
רשב"ם
• לפירוש "רשב"ם" על כל הפרק • ליתר הפירושים על הפסוק •
נבוב לוחות: חלול, וכן ואיש נבוב ילבב, וכשחונים ממלאין אותו עפר ואחר כך מקריבין עליו:
רבינו בחיי בן אשר
• לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק • ליתר הפירושים על הפסוק •
נבוב לוחות תעשה אותו. מרובע היה כי כן כתיב רבוע יהיה והיו הלוחות של עצי שטים לארבעת רבעיו וחלול באמצע, וכן תרגם אונקלוס חליל לוחין והוא מלשון (איוב יא) ואיש נבוב ילבב, כי האדם בילדותו הוא חלול מבלי דעת והשכל ואחרי כן ילבב כלומר יקנה לב.
והנה בחלל המזבח הזה היו ממלאין אותו אדמה בשעת חנייתן כדי להקריב עליו, והוא מה שכתוב (שמות כ) מזבח אדמה תעשה לי. ומזבח זה נס גדול היה נעשה בענינו שהאש דולקת בו ביום ובלילה ולא היה העץ נשרף ולא היה הנחשת נתך, ומן הנסים שהיו במקדש הוא שמעולם לא כבו גשמים אש של מזבח זה, והיה מונח בעזרה במקום מגולה כדמיון חצר המשכן במשכן, ואמרו במדרש היה משה מתירא שמא ישרוף האש את העץ שבמזבח, א"ל הקב"ה משה מה אתה מתירא מי צוה האש לשרוף למד ממך כשנכנסת לתוך ערפל של אש והיית מהלך בין גדודין של אש, ולא עוד אלא שהיית בא אצלי שנאמר (שמות כ) ומשה נגש אל הערפל אשר שם האלהים, וכבודי אש אוכלה הוא שנאמר (דברים ד) כי ה' אלהיך אש אוכלה הוא ולא נשרפת אף מזבח הנחשת אע"פ שכתוב בו (ויקרא ו) אש תמיד תוקד על המזבח לא תכבה, לא הנחשת נתך ולא העץ נשרף, ואם תאמר שצפויו עבה א"ר נחמיה עובי דינר היה, א"ר פנחס בר חמא מזבח שעשה משה חביב ממזבח שעשה שלמה אבל המזבח שעשה שלמה הוא יותר גדול שנאמר (מלכים א ג) אלף עולות יעלה שלמה על המזבח ההוא.
