פתיחת התפריט הראשי

ויקרא רבה ו ה

<< · ויקרא רבה · ו · ה · >>


ה. עריכה

ר' פנחס פתר קריה בישראל לפני הר סיני.

"ונפש כי תחטא" - (דברים ט): "וארא והנה חטאתם".

"ושמעה קול אלה" - (דברים ה): "ואת קולו שמענו מתוך האש".

אמר רבי יוחנן: קופרמסאות נתנו ביניהם שאינו כופר בהן והם אינם כופרים בו.
אמר רבי יצחק: מלך, כשהוא משביע את לגיונותיו, אינו משביען אלא בסייף, כלומר, שכל העובר על התנאים הללו, יהא הסייף הזה עובר על צוארו. כך:
(שמות כד ו): "ויקח משה חצי הדם"
(ומהיכן היה יודע משה חציו של דם?
ר' יהודה ברבי אילעי אמר: הדם נחלק מאליו.
ר' נתן אמר: נשתנו מראיו ונעשה חציו שחור וחציו אדום.
בר קפרא אמר: מלאך ירד בדמות משה וחלקו.
אמר רבי יצחק: בת קול היתה יוצאת מהר חורב ואומרת: עד כאן חציו של דם.
תני ר' ישמעאל: בקי היה משה בהלכות דם וחלקו.)
(שמות כד ו): "וישם בָּאַגָּנת":
ר' הונא בשם ר' אבין: בָּאַגָּנַת כתיב, לא זה גדול מזה ולא זה גדול מזה.
אמר משה לפני הקדוש ב"ה: מה נעשה בחלקך?
אמר לו: זרוק על העם.
ומה נעשה בחלקם?
אמר לו: זרוק ע"ג המזבח.
(שמות כד ו): "וחצי הדם זרק על המזבח":
רבי ברכיה ור' חייא, בשם ר' יוסי בר חנינא: הוא נשבע להן והן נשבעו לו.
הוא נשבע להן (יחזקאל יז): "ואשבע לך ואבא בברית אתך נאם ה' אלהים",
והן נשבעין לו להקב"ה, שנאמר (דברים כט): "לעברך בברית ה' אלהיך ובאלתו".

ומנין, שאין אלה אלא שבועה?

ר' נחמיה ורב נחמן דייפו, בשם ר' יעקב דקסרין: מן הדא (במדבר ה): "והשביע הכהן את האשה בשבועת האלה".

וכיון שעברו על תנאי הר סיני, אמר להם הקדוש ברוך הוא (ויקרא כו): "אף אני אעשה זאת לכם".

אמר רבי פנחס: כתיב (הושע ו): "והמה כאדם עברו ברית", ברם הכא, (הושע יא): "כי אל אנכי ולא איש".

אמר רבי אהבה בר זעירא: כתיב (איכה ב): "עשה ה' אשר זמם". כמה שכתוב בתורתו, (ויקרא כו): "ויספתי ליסרה", כן עשה?! ח"ו חס וחלילה, חס ושלום, אלא, "בצע אמרתו". מה בצע אמרתו? פשרה פשר. ר' יעקב דכפר חנין אמר: בזע פורפירה.

רבי ברכיה מייתי לה מן הדא (ויקרא כו): "והבאתי עליכם חרב נקמת נקם ברית".

תני ר' חייא: נקם בברית ונקם שאינו בברית.
איזה נקם שאינו בברית?
ר' עזריה ור' אחא, בשם ר' יוחנן אמר: זה סימוי עינים, שסימו את עיני מלך יהודה, שנאמר (יחזקאל יז): "כה אמר ה' אלהים חי אני אם לא אלתי אשר בזה"
אם לא אלתי - זו שבועה שנשבע לנבוכדנצר.
ובריתי אשר הפר - זה בריתי של הר סיני.
"ונתתיו בראשו" ושאר כל הגוף לא לקה?!
ר' שמואל בר נחמן, בשם ר' יונתן: זה סימוי עינים, שהוא תלוי בראש.
וכיון שגלו לבבל, אמרו לנבוכדנצר (דניאל ג): "נבוכדנצר לא חשחין אנחנא הן איתי אלהנא וגו'. והן לא ידיע להוי לך מלכא, די לאלהך לא איתנא פלחין".
אמר להון הקב"ה (זכריה ט): "גם אַתְּ בדם בריתך", נזכרתי אותו הדם שבסיני, לפיכך "שלחתי אסיריך מבור אין מים בו".

אמר רבי פנחס: אין כאן עוד (תהלים עט ג): "שפכו דמם כמים סביבות ירושלים".

"והוא עד" - אלו ישראל (ישעיהו מג): "ואתם עדי נאום ה', ואני אל",

"או ראה" - (דברים ד לה): "אתה הראת לדעת".

"או ידע" - (דברים ד לט): "וידעת היום"

"אם לא יגיד ונשא עונו" - אם לא תגידו אלהותי לאומות העולם, הרי אני פורע מכם.

אימתי?
(ישעיהו ח): "וכי יאמרו אליכם דרשו אל האובות".