רש"י מנוקד על המקרא/ספר שמות/יח

(א) וַיִּשְׁמַע יִתְרוֹ – מַה שְּׁמוּעָה שָׁמַע וּבָא? קְרִיעַת יַם סוּף וּמִלְחֶמֶת עֲמָלֵק (זבחים קט"ז ע"א).
יִתְרוֹ – שֶׁבַע שֵׁמוֹת נִקְרְאוּ לוֹ: רְעוּאֵל, יֶתֶר, יִתְרוֹ, חוֹבָב, חֶבֶר, קֵנִי, פּוּטִיאֵל. "יֶתֶר" עַל שֵׁם שֶׁיִּתֵּר פָּרָשָׁה אַחַת בַּתּוֹרָה: "וְאַתָּה תֶחֱזֶה" (להלן פסוק כא). "יִתְרוֹ" לִכְשֶׁנִּתְגַּיֵּר וְקִיֵּם הַמִּצְוֹת הוֹסִיפוֹ לוֹ אוֹת אַחַת עַל שְׁמוֹ. "חוֹבָב" שֶׁחִבֵּב אֶת הַתּוֹרָה (שמות רבה כז,ח). וְחוֹבָב הוּא יִתְרוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (שופטים ד,יא): "מִבְּנֵי חוֹבָב חוֹתֵן מֹשֶׁה". וְיֵשׁ אוֹמְרִים רְעוּאֵל אָבִיו שֶׁל יִתְרוֹ הָיָה, וּמַהוּ אוֹמֵר "וַתָּבֹאנָה אֶל רְעוּאֵל אֲבִיהֶן" (לעיל ב,יח)? שֶׁהַתִּינוֹקוֹת קוֹרִין לַאֲבִי אֲבִיהֶן "אַבָּא". בְּסִפְרֵי (בהעלותך ע"ח).
חֹתֵן מֹשֶׁה – כַּאן הָיָה יִתְרוֹ מִתְכַּבֵּד בְּמֹשֶׁה: "אֲנִי חוֹתֵן הַמֶּלֶךְ!" וּלְשֶׁעָבַר הָיָה מֹשֶׁה תוֹלֶה הַגְּדֻלָּה בְּחָמָיו, שֶׁנֶּאֱמַר (לעיל ד,יח): "וַיָּשָׁב אֶל יֶתֶר חוֹתְנוֹ".
לְמֹשֶׁה וּלְיִשְׂרָאֵל – שָׁקוּל מֹשֶׁה כְּנֶגֶד כָּל יִשְׂרָאֵל.
אֵת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה לָהֶם בִּירִידַת הַמָּן וּבַבְּאֵר וּבַעֲמָלֵק.
כִּי הוֹצִיא ה'... – זוֹ גְּדוֹלָה עַל כֻּלָּם.

(ב) אַחַר שִׁלּוּחֶיהָ – כְּשֶׁאָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּמִדְיָן "לֵךְ שֻׁב מִצְרַיִם... וַיִּקַּח מֹשֶׁה אֶת אִשְׁתּוֹ וְאֶת בָּנָיו..." (לעיל ד,יט-כ), וְיָצָא אַהֲרֹן לִקְרָאתוֹ "וַיִּפְגְּשֵׁהוּ בְּהַר הָאֱלֹהִים" (לעיל ד,כז), אָמַר לוֹ: מִי הֵם הַלָּלוּ? אָמַר לוֹ: זוֹ הִיא אִשְׁתִּי שֶׁנָּשָׂאתִי בְּמִדְיָן, וְאֵלּוּ בָנַי. אָמַר לוֹ: וְהֵיכָן אַתָּה מוֹלִיכָן? אָמַר לוֹ: לְמִצְרַיִם. אָמַר לוֹ: עַל הָרִאשׁוֹנִים אָנוּ מִצְטַעֲרִים, וְאַתָּה בָא לְהוֹסִיף עֲלֵיהֶם?! אָמַר לָהּ: לְכִי לְבֵית אָבִיךְ. נָטְלָה שְׁנֵי בָנֶיהָ וְהָלְכָה לָהּ.

(ד) וַיַּצִּלֵנִי מֵחֶרֶב פַּרְעֹה – כְּשֶׁגִּלּוּ דָּתָן וַאֲבִירָם עַל דְּבַר הַמִּצְרִי, וּבִקֵּשׁ לַהֲרוֹג אֶת מֹשֶׁה, נַעֲשָׂה צַוָּארוֹ כְּעַמּוּד שֶׁל שַׁיִשׁ (שמות רבה א,לא).

(ה) אֶל הַמִּדְבָּר – אַף אָנוּ יוֹדְעִים שֶׁבַּמִּדְבָּר הָיוּ! אֶלָּא בְשִׁבְחוֹ שֶׁל יִתְרוֹ דִּבֶּר הַכָּתוּב, שֶׁהָיָה יוֹשֵׁב בִּכְבוֹדוֹ שֶׁל עוֹלָם וּנְדָבוֹ לִבּוֹ לָצֵאת אֶל הַמִּדְבָּר, מְקוֹם תֹּהוּ, לִשְׁמוֹעַ דִּבְרֵי תּוֹרָה.

(ו) וַיֹּאמֶר אֶל מֹשֶׁה – עַל יְדֵי שָׁלִיחַ.
אֲנִי חֹתֶנְךָ יִתְרוֹ... – אִם אֵין אַתָּה יוֹצֵא בְּגִינִי, צֵא בְּגִין אִשְׁתְּךָ. וְאִם אֵין אַתָּה יוֹצֵא בְּגִין אִשְׁתְּךָ, צֵא בְּגִין שְׁנֵי בָּנֶיהָ.

(ז) וַיֵּצֵא מֹשֶׁה – כָּבוֹד גָּדוֹל נִתְכַּבֵּד יִתְרוֹ בְּאוֹתָהּ שָׁעָה: כֵּיוָן שֶׁיָּצָא מֹשֶׁה, יָצָא אַהֲרֹן נָדָב וַאֲבִיהוּא. וּמִי הוּא שֶׁרָאָה אֶת אֵלּוּ יוֹצְאִין וְלֹא יָצָא?
וַיִּשְׁתַּחוּ וַיִּשַּׁק לוֹ – אֵינִי יוֹדֵעַ מִי הִשְׁתַּחֲוָה לְמִי; כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר "אִישׁ לְרֵעֵהוּ", מִי הַקָּרוּי "אִישׁ"? זֶה מֹשֶׁה, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר יב,ג): "וְהָאִישׁ מֹשֶׁה".

(ח) וַיְסַפֵּר מֹשֶׁה לְחוֹתְנוֹ – לִמְשׁוֹךְ אֶת לִבּוֹ לְקָרְבוֹ לַתּוֹרָה.
אֵת כָּל הַתְּלָאָה – שֶׁעַל הַיָּם וְשֶׁל עֲמָלֵק.
הַתְּלָאָה – לַמֶ"ד אַלֶ"ף מִן הַיְסוֹד שֶׁל תֵּיבָה, וְהַתָּי"ו הוּא תִּקּוּן וִיסוֹד הַנּוֹפֵל מִמֶּנּוּ לִפְרָקִים. וְכֵן: תְּרוּמָה, תְּנוּפָה, תְּקוּמָה, תְּנוּאָה.

(ט) וַיִּחַדְּ יִתְרוֹ – וַיִּשְׂמַח יִתְרוֹ, זֶהוּ פְּשׁוּטוֹ. וּמִדְרַשׁ אַגָּדָה: נַעֲשָׂה בְּשָׂרוֹ חִדּוּדִין חִדּוּדִין, מֵצֵר עַל אִבּוּד מִצְרָיִם. הַיְינוּ דְּאָמְרֵי אִינְשֵׁי: גִּיּוֹרָא עַד עֲשָׂרָה דָּרֵי לֹא תְבַזֵּי אֲרַמָּאָה בְאַפֵּיהּ^[1] (סנהדרין צ"ד ע"א).
עַל כָּל הַטּוֹבָה – טוֹבַת הַמָּן וְהַבְּאֵר וְהַתּוֹרָה. וְעַל כֻּלָּן אֲשֶׁר הִצִּילוֹ מִיַּד מִצְרָיִם – עַד עַכְשָׁיו לֹא הָיָה עֶבֶד יָכוֹל לִבְרוֹחַ מִמִּצְרַיִם, שֶׁהָיְתָה הָאָרֶץ מְסֻגֶּרֶת, וְאֵלּוּ יָצְאוּ שִׁשִּׁים רִבּוֹא.

(י) אֲשֶׁר הִצִּיל אֶתְכֶם מִיַּד מִצְרַיִם – אֻמָּה קָשָׁה.
וּמִיַּד פַּרְעֹה – מֶלֶךְ קָשֶׁה.
מִתַּחַת יַד מִצְרָיִם – כְּתַרְגּוּמוֹ ("מִתְּחוֹת מַרְוַת מִצְרָאֵי"): לְשׁוֹן רִדּוּי וּמָרוּת, הַיָּד שֶׁהָיוּ מַכְבִּידִים עֲלֵיהֶם הִיא הָעֲבוֹדָה.

(יא) עַתָּה יָדַעְתִּי – מַכִּירוֹ הָיִיתִי לְשֶׁעָבַר, וְעַכְשָׁיו בְּיוֹתֵר.
מִכָּל הָאֱלֹהִים – מְלַמֵּד שֶׁהָיָה מַכִּיר בְּכָל עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁבָּעוֹלָם, שֶׁלֹּא הִנִּיחַ עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁלֹּא עֲבָדָהּ.
כִּי בַדָּבָר אֲשֶׁר זָדוּ עֲלֵיהֶם – כְּתַרְגּוּמוֹ ("אֲרֵי בְּפִתְגָמָא דְּחַשִּׁיבוּ מִצְרָאֵי לִמְדָּן יָת יִשְׂרָאֵל בֵּיהּ דָּנִינּוּן"): בְּמַיִם דִּמּוּ לְאַבְּדָם וְהֵם נֶאֶבְדוּ בְּמָיִם.
אֲשֶׁר זָדוּ – אֲשֶׁר הִרְשִׁיעוּ. וְרַבּוֹתֵינוּ דְּרָשׁוּהוּ לְשׁוֹן "וַיָּזֶד יַעֲקֹב נָזִיד" (בראשית כה,כט): בַּקְּדֵרָה אֲשֶׁר בִּשְּׁלוּ בָּהּ נִתְבַּשְּׁלוּ (סוטה י"א ע"א).

(יב) עֹלָה – כְּמַשְׁמָעָהּ, שֶׁהִיא כֻּלָּהּ כָּלִיל.
זְבָחִים – שְׁלָמִים.
וַיָּבֹא אַהֲרֹן... – וּמֹשֶׁה הֵיכָן הָלַךְ? וַהֲלֹא הוּא שֶׁיָּצָא לִקְרָאתוֹ וְגָרַם לוֹ אֶת כָּל הַכָּבוֹד? אֶלָּא שֶׁהָיָה עוֹמֵד וּמְשַׁמֵּשׁ לִפְנֵיהֶם.
לִפְנֵי הָאֱלֹהִים – מִכַּאן שֶׁהַנֶּהֱנֶה מִסְּעֻדָּה שֶׁתַּלְמִידֵי חֲכָמִים מְסֻבִּין בָּהּ, כְּאִלּוּ נֶהֱנֶה מִזִּיו הַשְּׁכִינָה (ברכות ס"ד ע"א).

(יג) וַיְהִי מִמָּחֳרָת – מוֹצָאֵי יוֹם הַכִּפּוּרִים הָיָה, כָּךְ שָׁנִינוּ בְּסִפְרֵי. וּמַהוּ "מִמָּחֳרָת"? לְמָחֳרַת רִדְתּוֹ מִן הָהָר. וְעַל כָּרְחֲךָ אִי אֶפְשָׁר לוֹמַר אֶלָּא מִמָּחֳרַת יוֹם הַכִּפּוּרִים, שֶׁהֲרֵי קוֹדֶם מַתָּן תּוֹרָה אִי אֶפְשָׁר לוֹמַר "וְהוֹדַעְתִּי אֶת חֻקֵּי..." (להלן פסוק טז). וּמִשֶּׁנִּתְּנָה תוֹרָה עַד יוֹם הַכִּפּוּרִים לֹא יָשַׁב מֹשֶׁה לִשְׁפֹּט אֶת הָעָם, שֶׁהֲרֵי בְּשִׁבְעָה עָשָׂר בְּתַמּוּז יָרַד וְשִׁבֵּר אֶת הַלּוּחוֹת, וּלְמָחָר עָלָה בְּהַשְׁכָּמָה וְשָׁהָה שְׁמוֹנִים יוֹם וְיָרַד בְּיוֹם הַכּפּוּרִים. וְאֵין פָּרָשָׁה זוֹ כְתוּבָה כְּסֵדֶר, שֶׁלֹּא נֶאֱמַר "וַיְהִי מִמָּחֳרָת" עַד שָׁנָה שְׁנִיָּה. אַף לְדִבְרֵי הָאוֹמֵר יִתְרוֹ קוֹדֶם מַתַּן תּוֹרָה בָּא, שִׁלּוּחוֹ אֶל אַרְצוֹ לֹא הָיָה אֶלָּא עַד שָׁנָה שְׁנִיָּה, שֶׁהֲרֵי נֶאֱמַר כַּאן "וַיְשַׁלַּח מֹשֶׁה אֶת חוֹתְנוֹ" (להלן פסוק כז), וּמָצִינוּ בְּמַסַּע הַדְּגָלִים שֶׁאָמַר לוֹ מֹשֶׁה "נוֹסְעִים אֲנַחְנוּ אֶל הַמָּקוֹם... אַל נָא תַּעֲזוֹב אוֹתָנוּ" (במדבר י,כט-לא). וְאִם זֶה קוֹדֶם מַתַּן תּוֹרָה, מִשֶּׁשְּׁלָחוֹ וְהָלַךְ הֵיכָן מָצִינוּ שֶׁחָזַר? וְאִם תֹּאמַר: שָׁם לֹא נֶאֱמַר "יִתְרוֹ" אֶלָּא "חוֹבָב", וּבְנוֹ שֶׁל יִתְרוֹ הָיָה? הוּא חוֹבָב הוּא יִתְרוֹ, שֶׁהֲרֵי כְּתִיב (שופטים ד,יא): "מִבְּנֵי חוֹבָב חוֹתֵן מֹשֶׁה" (עבודה זרה כ"ד ע"א; זבחים קט"ז ע"א).
וַיֵּשֶׁב מֹשֶׁה... וַיַּעֲמֹד הָעָם – יוֹשֵׁב כְּמֶלֶךְ וְכֻלָּן עוֹמְדִים. וְהֻקְשָׁה הַדָּבָר לְיִתְרוֹ שֶׁהָיָה מְזַלְזֵל בִּכְבוֹדָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל, וְהוֹכִיחוֹ עַל כָּךְ, שֶׁנֶּאֱמַר: "מַדּוּעַ אַתָּה יוֹשֵׁב לְבַדֶּךָ" וְכֻלָּם נִצָּבִים.
מִן הַבֹּקֶר עַד הָעָרֶב – אֶפְשָׁר לוֹמַר כֵּן? אֶלָּא כָּל דַּיָּן שֶׁדָּן דִּין אֱמֶת לַאֲמִתּוֹ אֲפִלּוּ שָׁעָה אַחַת, מַעֲלֶה עָלָיו הַכָּתוּב כְּאִלּוּ עוֹסֵק בַּתּוֹרָה כָּל הַיּוֹם, וּכְאִלּוּ נַעֲשֶׂה שֻׁתָּף לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּמַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ (בראשית א,ה): "וַיְהִי עֶרֶב..." (שבת י' ע"א).

(טו) כִּי יָבֹא – כְּמוֹ "כִּי בָא", לְשׁוֹן הוֹוֶה.
לִדְרֹשׁ אֱלֹהִים – כְּתַרְגּוּמוֹ: "לְמִתְבַּע אוּלְפָן", לִשְׁאוֹל תַּלְמוּד מִפִּי הַגְּבוּרָה.

(טז) כִּי יִהְיֶה לָהֶם דָּבָר בָּא אֵלַי – מִי שֶׁיִּהְיֶה לוֹ הַדָּבָר – בָּא אֵלָי.

(יז) וַיֹּאמֶר חֹתֵן מֹשֶׁה – דֶּרֶךְ כָּבוֹד קוֹרְאוֹ הַכָּתוּב: חוֹתְנוֹ שֶׁל מֶלֶךְ.

(יח) נָבֹל תִּבֹּל – כְּתַרְגּוּמוֹ ("מִלְאָה תִלְאֵי"). וּלְשׁוֹנוֹ לְשׁוֹן כְּמִישָׁה, פלישטרי"ר [fleistrir = לכמוש, לנבול] בְּלַעַ"ז, כְּמוֹ: "וְהֶעָלֶה נָבֵל" (ירמיהו ח,יג), "כִּנְבוֹל עָלֶה מִגֶּפֶן..." (ישעיהו לד,ד), שֶׁהוּא כָּמוּשׁ עַל יְדֵי חַמָּה וְעַל יְדֵי קֶרַח, וְכֹחוֹ תָּשׁ וְנִלְאֶה.
גַּם אַתָּה – לְרַבּוֹת אַהֲרֹן וְחוּר וְשִׁבְעִים זְקֵנִים.
כִּי כָבֵד מִמְּךָ – כָּבְדּוֹ רַב יוֹתֵר מִכּוֹחֲךָ.

(יט) אִיעָצְךָ וִיהִי אֱלֹהִים עִמָּךְ – בָּעֵצָה. אָמַר לוֹ: צֵא הִמָּלֵךְ בַּגְּבוּרָה.
הֱיֵה אַתָּה לָעָם מוּל הָאֱלֹהִים – שָׁלִיחַ וּמֵלִיץ בֵּינוֹתָם לַמָּקוֹם, וְשׁוֹאֵל מִשְׁפָּטִים מֵאִתּוֹ.
אֶת הַדְּבָרִים – דִּבְרֵי רִיבוֹתָם.

(כא) וְאַתָּה תֶחֱזֶה – בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ שֶׁעָלֶיךָ.
אַנְשֵׁי חַיִל – עֲשִׁירִים, שֶׁאֵין צְרִיכִין לְהַחֲנִיף וּלְהַכִּיר פָּנִים.
אַנְשֵׁי אֱמֶת – אֵלּוּ בַּעֲלֵי הַבְטָחָה, שֶׁהֵם כְּדַאי לִסְמוֹךְ עַל דִּבְרֵיהֶם, שֶׁעַל יְדֵי כֵן יִהְיוּ דִבְרֵיהֶם נִשְׁמָעִין.
שֹׂנְאֵי בָצַע – שֶׁשּׂוֹנְאִין אֶת מָמוֹנָם בַּדִּין, כְּהַהִיא דְּאָמְרִינָן: כָּל דַּיָּנָא דְּמַפְּקִין מָמוֹנָא מִנֵּיהּ בְּדִינָא, לַאו דַּיָּנָא הוּא (בבא בתרא נ"ח ע"ב).
שָׂרֵי אֲלָפִים – הֵם הָיוּ שֵׁשׁ מֵאוֹת שָׂרִים לְשֵׁשׁ מֵאוֹת אֶלֶף.
שָׂרֵי מֵאוֹת – שֵׁשֶׁת אֲלָפִים הָיוּ.
שָׂרֵי חֲמִשִּׁים – שְׁנֵים עָשָׂר אֶלֶף.
וְשָׂרֵי עֲשָׂרוֹת – שִׁשִּׁים אֶלֶף (סנהדרין י"ח ע"א).

(כב) וְשָׁפְטוּ – "וִידִינוּן" (אונקלוס), לְשׁוֹן צִוּוּי.
וְהָקֵל מֵעָלֶיךָ – דָּבָר זֶה לְהָקֵל מֵעָלֶיךָ.
וְהָקֵל – כְּמוֹ: "וְהַכְבֵּד אֶת לִבּוֹ" (לעיל ח,יא), "וְהַכּוֹת אֶת מוֹאָב" (מל"ב ג,כד), לְשׁוֹן הוֹוֶה.

(כג) וְצִוְּךָ אֱלֹהִים וְיָכָלְתָּ עֲמוֹד – הִמָּלֵךְ בִּגְבוּרָה: אִם מְצַוֶּה אוֹתְךָ לַעֲשׂוֹת כֵּן, תּוּכַל עֲמוֹד. וְאִם יְעַכֵּב עַל יָדְךָ לֹא תוּכַל לַעֲמוֹד.
וְגַם כָּל הָעָם הַזֶּה – אַהֲרֹן, נָדָב וַאֲבִיהוּא, וְשִׁבְעִים זְקֵנִים הַנִּלְוִים עַתָּה עִמָּךְ.

(כו) וְשָׁפְטוּ – "וְדָיְנִין יָת עַמָּא" (אונקלוס).
יְבִיאוּן – "מֵיתַן".
יִשְׁפּוּטוּ הֵם – כְּמוֹ "יִשְׁפּוֹטוּ". וְכֵן (רות ב,ח): "לֹא תַעֲבוּרִי", כְּמוֹ 'לֹא תַעֲבוֹרִי'. וְתַרְגּוּמוֹ: "דָּיְנִין אִנּוּן". מִקְרָאוֹת הָעֶלְיוֹנִים (לעיל פסוק כב) הָיוּ לְשׁוֹן צִוּוּי, לְכָךְ מְתֻרְגָּמִין "וִידִינוּן", "יַיְתוֹן", "יְדִינוּן"; וּמִקְרָאוֹת הַלָּלוּ לְשׁוֹן עֲשִׂיָּה.

(כז) וַיֵּלֶךְ לוֹ אֶל אַרְצוֹ – לְגַיֵּר בְּנֵי מִשְׁפַּחְתּוֹ.

הערות

1. זֶהוּ שֶׁאוֹמְרִים הַבְּרִיּוֹת: גֵּר, עַד עֲשָׂרָה דּוֹרוֹת, אַל תִּבְזֶה אֲרַמִּי בְּפָנָיו