רש"י מנוקד על המקרא/ספר במדבר/כט

(ו) מִלְּבַד עֹלַת הַחֹדֶשׁ – מוּסְפֵי רֹאשׁ חֹדֶשׁ, שֶׁהוּא בְּיוֹם רֹאשׁ הַשָּׁנָה.

(יא) מִלְּבַד חַטַּאת הַכִּפֻּרִים – שָׂעִיר הַנַּעֲשֶׂה בִּפְנִים הָאָמוּר בְּ'אַחֲרֵי מוֹת' (ויקרא טז,ט;טו), שֶׁגַּם הוּא חַטָּאת.
וְעֹלַת הַתָּמִיד – וּמִלְּבַד עוֹלַת הַתָּמִיד, תַּעֲשׂוּ עוֹלוֹת הַלָּלוּ.
וְנִסְכֵּיהֶם – מוּסָב עַל הַמּוּסָפִין הַכְּתוּבִין [וְעַל] תַּעֲשׂוּ, וְהוּא לְשׁוֹן צִוּוּי: "מִלְּבַד עוֹלַת הַתָּמִיד וּמִנְחָתָהּ תַּעֲשׂוּ אֶת אֵלֶּה וְנִסְכֵּיהֶם". וְכֵן כָּל וְנִסְכֵּיהֶם הָאֲמוּרִים בְּכָל הַמּוֹעֲדוֹת, חוּץ מִשֶּׁל קָרְבְּנוֹת הֶחָג, שֶׁכָּל "וְנִסְכָּה", "וְנִסְכֵּיהֶם", "וּנְסָכֶיהָ" שֶׁבָּהֶם – מוּסַבִּים עַל הַתָּמִיד, וְאֵינָן לְשׁוֹן צִוּוּי; שֶׁהֲרֵי נִסְכֵּיהֶם שֶׁל מוּסָפִין כְּתוּבִין לְעַצְמָן בְּכָל יוֹם וָיוֹם.

(יח-לג) וּמִנְחָתָם וְנִסְכֵּיהֶם לַפָּרִים – פָּרֵי הֶחָג שִׁבְעִים הֵם, כְּנֶגֶד שִׁבְעִים אֻמּוֹת, שֶׁמִּתְמַעֲטִים וְהוֹלְכִים; סִימַן כְּלָיָה הוּא לָהֶם, וּבִימֵי הַמִּקְדָּשׁ הָיוּ מְגִנִּים עֲלֵיהֶם מִן הַיִּסּוּרִין (סוכה נ"ה ע"ב). וְהַכְּבָשִׂים כְּנֶגֶד יִשְׂרָאֵל, שֶׁנִּקְרְאוּ "שֶׂה פְזוּרָה" (ירמיהו נ,יז). וְהֵם קְבוּעִים, וּמִנְיָנָם תִּשְׁעִים וּשְׁמוֹנָה, לְכַלּוֹת מֵהֶם תִּשְׁעִים וּשְׁמוֹנֶה קְלָלוֹת שֶׁבְּמִשְׁנֵה תּוֹרָה. בַּשֵּׁנִי נֶאֱמַר "וְנִסְכֵּיהֶם" (להלן פסוק יט), עַל שְׁנֵי תְּמִידֵי הַיּוֹם; וְלֹא שִׁנָּה הַלָּשׁוֹן אֶלָּא לִדְרָשׁ, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: בַּשֵּׁנִי "וְנִסְכֵּיהֶם", בַּשִּׁשִּׁי "וּנְסָכֶיהָ" (להלן פסוק לא), בַּשְּׁבִיעִי "כְּמִשְׁפָּטָם" (להלן פסוק לג); מֵ"ם יוֹ"ד מֵ"ם, הֲרֵי כָּאן "מַיִם", רֶמֶז לְנִסּוּךְ הַמַּיִם מִן הַתּוֹרָה בֶּחָג (ספרי קנ; תענית ב' ע"ב).

(לה) עֲצֶרֶת תִּהְיֶה לָכֶם – עֲצוּרִים בַּעֲשִׂיַּת מְלָאכָה (חגיגה י"ח ע"א). דָּבָר אַחֵר: עֲצֶרֶת, עִצְרוּ מִלָּצֵאת; מְלַמֵּד שֶׁטָּעוּן לִינָה (ספרי קנא). וּמִדְרָשׁוֹ בָּאַגָּדָה, לְפִי שֶׁכָּל יְמוֹת הָרֶגֶל הִקְרִיבוּ כְּנֶגֶד שִׁבְעִים אֻמּוֹת; וּכְשֶׁבָּאִין לָלֶכֶת, אָמַר לָהֶם הַמָּקוֹם: בְּבַקָּשָׁה מִכֶּם, עֲשׂוּ לִי סְעֻדָּה קְטַנָּה, כְּדֵי שֶׁאֵהָנֶה מִכֶּם,

(לו) פַּר אֶחָד אַיִל אֶחָד – [כָּל] אֵלּוּ כְּנֶגֶד יִשְׂרָאֵל, [שֶׁהֵם אֶחָד לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא]: הִתְעַכְּבוּ לִי מְעַט עוֹד. וּלְשׁוֹן חִבָּה הוּא זֶה, כְּבָנִים הַנִּפְטָרִים מֵאֲבִיהֶם וְהוּא אוֹמֵר לָהֶם: קָשָׁה עָלַי פְּרֵדַתְכֶם, עַכְּבוּ עוֹד יוֹם אֶחָד. מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁעָשָׂה סְעֻדָּה וְכוּלֵּיהּ‏[1], כִּדְאִיתָא בְּמַסֶּכֶת סֻכָּה (דף נה ע"ב). וּבְמִדְרַשׁ רַבִּי תַּנְחוּמָא (יז): לִמְּדָה תּוֹרָה דֶּרֶךְ אֶרֶץ, שֶׁמִּי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אַכְסְנַאי, יוֹם רִאשׁוֹן מַאֲכִילוֹ פְּטוּמוֹת, לְמָחָר יַאֲכִילֶנּוּ דָּגִים, לְמָחָר יַאֲכִילֶנּוּ בְּשַׂר בְּהֵמָה, לְמָחָר מַאֲכִילוֹ קִטְנִיּוֹת, לְמָחָר מַאֲכִילוֹ יָרָק; פּוֹחֵת וְהוֹלֵךְ, כְּפָרֵי הֶחָג.

(לט) אֵלֶּה תַּעֲשׂוּ לַה' בְּמוֹעֲדֵיכֶם – דָּבָר הַקָּצוּב לְחוֹבָה.
לְבַד מִנִּדְרֵיכֶם – אִם בָּאתֶם לִדֹּר קָרְבָּנוֹת בָּרֶגֶל, מִצְוָה הִיא בְּיֶדְכֶם. אוֹ נְדָרִים אוֹ נְדָבוֹת שֶׁנְּדַרְתֶּם כָּל הַשָּׁנָה – הַקְרִיבוּם בָּרֶגֶל, שֶׁמָּא יִקְשֶׁה לוֹ לַחֲזֹר וְלַעֲלוֹת לִירוּשָׁלַיִם וּלְהַקְרִיב נְדָרָיו, וְנִמְצָא עוֹבֵר בְּבַל תְּאַחֵר (ספרי קנב).

הערותעריכה

  1. ^ מָשָׁל לְמֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם, שֶׁאָמַר לַעֲבָדָיו: עֲשׂוּ לִי סְעֻדָּה גְּדוֹלָה. לְיוֹם אַחֲרוֹן, אָמַר לְאוֹהֲבוֹ: עֲשֵׂה לִי סְעֻדָּה קְטַנָּה, כְּדֵי שֶׁאֵהָנֶה מִמְּךָ.