רמב"ן על שמות כב יט
| רמב"ן על שמות • פרק כ"ב • פסוק י"ט | >>
• ב • ו • ז • ח • יב • טו • יז • יט • כ • כא • כב • כד • כו • כז • כח • ל •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
זֹבֵ֥חַ לָאֱלֹהִ֖ים יׇֽחֳרָ֑ם בִּלְתִּ֥י לַיהֹוָ֖ה לְבַדּֽוֹ׃
"זובח לאלהים יחרם" - לע"ז והוא נקוד פתח כלומר לאותן האלהים שהוזהרתם עליהם במקום אחר זהו לשון רש"י ור"א פירש שעל דרך הפשט איננו מדבר לישראל שכבר הזהיר על ע"ז בדבור השני רק בעבור הגר הכתוב אחריו כי על תנאי זה יגור בארצנו שלא יזבח לאלהיו כאשר היה עושה והבל יפצה פיהו כי בעשרת הדברות הזהיר על ע"ז בלאו וכאן מפרש העונש והמשפט שנעשה בו כאשר עשה בלא תרצח ולא תנאף כי אלה הם המשפטים אשר ישים לפניהם והנה חייב אותו מיתה כי יחרם מיתת ב"ד וכן כל חרם אשר יחרם מן האדם לא יפדה מות יומת (ויקרא כז כט) ואמר יחרם כי מפני אשר זבח לחרם יהיה חייב שיחרם כענין והיית חרם כמוהו שקץ תשקצנו ותעב תתעבנו כי חרם הוא (דברים ז כו) ויתכן כי יכלול הכתוב הזובח גם הזבח שהכל יהיה לחרם לרמוז שהוא אסור בהנאה והזכיר הכתוב זביחה והוא הדין להשתחויה ולכל עבודת פנים אבל שאר עבודות כגון המכבד והמרבץ והמגפף והמנשק אינו במיתה בשלא כדרכה אבל כדרך עבודה בכל ענין הוא מתחייב ואפילו פוער עצמו לפעור והנכון במלת לאלהים בפתחות הלמ"ד שהם מלאכי מעלה ונקראו אלהים בהרבה מקומות בכתוב אין כמוך באלהים ה' (תהלים פו ח) הוא אלהי האלהים ואדני האדונים (דברים י יז) השתחוו לו כל אלהים (תהלים צז ז) ויקראו גם כן אלים כאשר הזכרתי כבר (לעיל טו יא) ואמר בלתי לה' לבדו בעבור שהזובחים למלאכיו יחשבו לעשות חפצו שיהיו הם אמצעים להפיק להם רצון מאתו וכאלו הזבחים לאל ולמשרתיו על כן אמר בלתי לה' לבדו ויש בכאן עוד בדרך הזה סוד עמוק יובן ממנו ענין הקרבנות ויכול המשכיל לדעתו ממה שכתבנו במקום אחר (לעיל ה ג) ואונקלוס רמז לו בכאן ועוד נרמזנו אנחנו בתורת כהנים (ויקרא א ט) בעזרת השם יתברך שמו לעד ולנצח