רמב"ן על שמות יא ג
| רמב"ן על שמות • פרק י"א • פסוק ג' | >>
• א • ג • ד • ט • י •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
וַיִּתֵּ֧ן יְהֹוָ֛ה אֶת־חֵ֥ן הָעָ֖ם בְּעֵינֵ֣י מִצְרָ֑יִם גַּ֣ם ׀ הָאִ֣ישׁ מֹשֶׁ֗ה גָּד֤וֹל מְאֹד֙ בְּאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם בְּעֵינֵ֥י עַבְדֵֽי־פַרְעֹ֖ה וּבְעֵינֵ֥י הָעָֽם׃
"וטעם ויתן ה' את חן העם בעיני מצרים" - שלא היו אנשי מצרים שונאים אותם על המכות אבל מוסיפין בהם אהבה ונושאים חן בעיניהם לאמר אנחנו הרשעים גם עושים חמס וראוי הוא שיחונן אתכם האלהים גם האיש משה המביא עליהם המכות גדול מאד בכל ארץ מצרים בעיני עבדי פרעה ואנשי ריבו ובעיני העם ישראל אחרי שאמרו לו ירא ה' עליכם וישפוט (לעיל ה כא) אחרי ולא שמעו אל משה מקוצר רוח (שם ו ט) כי נתגדל מאד בעיניהם בראותם כי נאמן הוא לנביא לה' ויש אומרים כי בעיני העם עם מצרים ולא אמר בעיני פרעה ובעיני עבדיו כי השם אמץ את לבו כנגד משה ודבר לו שלא כהוגן עתה פעמים (לעיל י י כח) כי רצה ה' שיבא אליו וישתחוה לו כבא אדם אל שונאו כי כל זה גדולה ומעלה למשה ולא יתכן לפרש כי ויתן ה' את חן העם בעיני מצרים הוא חן ההשאלה כי עתה בזמן ההבטחה לא יאמר "ויתן ה'" אבל היה אומר "ואני אתן את חן העם" ולמטה בשעת מעשה נאמר וה' נתן (להלן יב לו)