רמב"ם על קנים א

דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.

משנה אעריכה

חטאת העוף נעשית למטן וחטאת בהמה למעלן כו': כל זה מבואר וכבר הקדמנו סדריו בחמישי וששי ושמיני מזבחים.

סדר קנים כשתסתכל במה שהקדמנו אותו בסדר זה תמצא כל המחוייב מן התורה שתי תורים או שני בני יונה שהאחד משניהם עולה והאחד חטאת. וכבר בארנו בתחלת סדר זה שאין מביאין נדר ונדבה שאינו אלא עולה ושלמים, ושהעוף אינו מקריב ממנו שלמים. ולפיכך נתבאר שכל המביא קרבן בנדר ונדבה שאינו אלא עולה בלבד. ולא השגיח במסכת זו על קרבן הגר, שהוא שתי תורים או שני בני יונה ושניהן עולות כמו שבארנו בתחלת סדר זה, לפי שלא יזדמן אלא מעט.

וזה שאמרנו שהחובה אחד עולה ואחד חטאת -- הרי הוא כפי עיקר החיוב הראשון, ואם כבר הקריב מקצת קרבנותיו עד שיהיה האיש הזה דרך משל יש עליו עשרים עולות ועשר חטאות כולן חובה או בהפך. ולפיכך אמר במסכת זו מנין חטאות שבחובה ומנין עולות שבחובה ולא אמר חצי חובה. ודע זה ואל יטעה אותך מה שאמרנו אנחנו בפירושנו על דרך המשל חצי החובה במנין:

משנה בעריכה

חטאת שנתערבה בעולה ועולה בחטאת כו': כבר זכרנו לך במקומו מסדר זה שמקצת החטאת אם נתערבה עם שאר הקרבנות שמניחין הכל עד שימותו. וכבר אמרנו שהחובה חציה חטאות וחציה עולות, והנדבה כולה עולות. ולפיכך אם נתערבה חטאת העוף בכל עופות שכולם חובה, שמחצית האחת חטאות ומחצית האחרת עולות כמו שהקדמנו, הרי הכל אם היו מאה דרך משל -- חמשים מהם כשרים, דהוא מנין החטאות שבה, והאחד וחמשים הנשארים פסולים, לפי שאנו אומרים אותו העוף שהוא חטאת נתערב עם החמשים עולות. וכן אם היה המתערב יותר כגון שיתערבו מאה עופות שכולם חטאות עם עשרה עופות חובה. הרי העשר מהמאה ועשרה -- חמשה עופות בלבד, והן מנין החטאות שבחובה. והמאה והחמשה הנשארים פסולין לפי שהם עולה שנתערבה בחטאת.

וההיקש הזה בעצמו הוא בעולת חובה גם כן; אם נתערבה בקני חובה או אם נתערבו קני נדבה שהם כולם עולות כמו שהקדמנו. ועל הענין הזה אומר "וכן עולה שנתערבה בחובה", ר"ל קני נדבה שהם כולם עולות. ולפיכך הוסיף על הענין הזה בין שהחובה מרובה והנדבה מועטת, בין שהנדבה מרובה וחובה מועטת, כפי המשל שהמשלנו בחטאת שנתערבו בחובה. כל זה אם עשה חצין למעלה וחצין למטה אבל אם היתה חובה שנים בחטאת הרי זה עושה קצת המנין למעלן וקצתו למטן ויהיה חצי החובה כשר כמו שהקדמנו ונתבאר בסוף מסכת זו:

משנה געריכה

במה דברים אמורים בחובה ובנדבה כו': אומר כי מה שהקדים לומר אין כשר אלא מנין עולות שבחובה אינו אלא אם נתערבו קני נדבה (שהם עולות כולן) בקני חובה (שקצתן עולות וקצתן חטאות). אבל חובה שנתערבו בחובה הרי דיניהם כמו שהזכרנו, והוא שאם היו שוות אלו כנגד אלו יהא המחצית כשר והמחצית פסול.

והכרח באיזה צד שעשאן. והוא שאם עשאן הכל מלמעלן הרי המחצית שהוא עולות כשר והמחצית שהוא חטאות פסול, ואם עשאן כולן למטה יהיה כל הענין להפך, לפי שהמחצית שהוא חטאת כשר והמחצית שהוא עולה פסול. ואם עשה מחציתו למעלה ומחציתו למטה הרי המחצית שנעשה למעלה חציו כשר וחציו פסול וכן המחצית שנעשה למטה.

משל למה הדבר דומה כגון שנתערבו קני רחל והם שמונה, עם קני לאה והם שמונה. והכהן לקח הכל ועשאן חצין למעלה וחצין למטה. הרי השמונה שנעשו למעלה, ארבעה מהם כשרין והם עולות, וארבעה פסולין. וכן השמונה שנעשו למטה, ארבעה מהן כשרין והן חטאות. והרי רחל הקריבו עליה שתי חטאות ושתי עולות בלבד. וכן לאה.

ויהיה שוה בדין זה כהן נמלך, ר"ל ששואל לאשה איזה יעשה חטאת ואיזה יעשה עולה, וכהן שאינו נמלך אלא שהדבר מסור לו.

אבל אם היה מנין אחת משתיהם יותר ממנין האחרת הרי יש בזה חלוק, והוא, שאם עשה הכל למעלה או הכל למטה שהמחצית כשר והמחצית פסול הכרח כאלו היו שני המנינים שוים ותהיה כל אחת משתיהם כבר הקריבה חציה קרבנותיה כפי העיקר מהחובה, מחצה [חטאת] חובה ומחצה עולה. ומקום החטאות למטה ומקום העולה למעלה. ואם שינה פסל. ואם עשה חצי כלל המתערב למעלה והחצי למטה הרי אנו אומרים המועט אז כשר על מנת שיהא נמלך. אבל אם היה כהן שאינו נמלך הרי הדבר בהפך, ויהיה המרובה כשר כמו שנתבאר בפרק אחרון של מסכת זו. לפי שאם היה נמלך ואין הדבר מסור לו לעשות עולה מה שירצה וחטאת מה שירצה, הרי בעלת המנין המועט אומרת לו שזה המחצית שנעשית למעלה בו נבלעה עולה שלי לפי שהוא המועט והמחצית שנעשית למטה בו נבלעה חטאת שלי לפי שהוא גם כן המועט, ואני לא מסרתי הדבר אליך ולא הרשות:

ודע כי מה שאמר לזו אחת ולזו עשר ולזו מאה -- אינו ר"ל בו פרידה אחת ועשר פרידות ומאה, אבל ר"ל קן אחת ועשר קנים ומאה קנים. וקן נקרא הזוג שממנו פרידה אחת עולה ופרידה אחת חטאת, לפי שקן לשון נקבה ועליה אומר שלש ועשר קנים.

אח"כ אמר שהעירוב הזה שוה בין שהיה משם אחד ומאשה אחת או משם אחד ומשתי נשים או משני שמות ומאשה אחת או משני שמות ושתי נשים. והתחיל לבאר אלו הארבעה דברים:

משנה דעריכה

כיצד משם אחד לידה ולידה זיבה וזיבה משם כו': נתן דוגמות לכל המסכת חוץ‏[1] מקרבנות הנשים לפי שהם יותר חייבות בקנים מפני שחייבות מהם כמו שחייבין האנשים ומוסף על האנשים יולדת. וגם כן שהזיבות מצוי הרבה מאד בנשים יותר ממה שהוא מצוי באנשים כמו שהוא מפורסם ונגלה לעין. והלכה כרבי יוסי:

  1. ^ לא מובן לי. ואולי צריך למחוק "חוץ". או אולי הכוונה "חוץ" כמו רק ור"ל בכל המסכת יש רק דוגמאות מקרבנות נשים - ויקיעורך