ברטנורא על קינים א

משנה קינים, פרק א':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב

(א)

חטאת העוף נעשית למטה - מחוט הסקרא . דכתיב (ויקרא ה) והזה מדם החטאת על קיר המזבח והנשאר בדם ימצה אל יסוד המזבח, קיר שהשיריים שלו מתמצין ליסוד, וזהו קיר התחתון למטה מחוט הסקרא. דאי קיר העליון דהיינו מן החוט ולמעלה, פעמים שהוא מתמצה לסובב כגון שעושהו למעלה מן הסובב, שהחוט למטה מן הסובב אמה:

וחטאת בהמה למעלה - דכתיב קרנות, בגופה של קרן:

עולת העוף למעלה - דכתיב (שם א) ומלק והקטיר ונמצה דמו, מה הקטרה בראשו של מזבח, אף מליקה ומיצוי בראשו של מזבח:

ושל בהמה למטה - דכתיב בה יסוד:

ואם שינה בזה ובזה פסול - האי דפסול אם עשה מעשה חטאת העוף למעלה, דוקא בהזאה . אבל המליקה של חטאת, אף למעלה כשרה, דמליקה בכל מקום במזבח כשרה. ועולת העוף לית בה הזאה כי אם מיצוי, ואם עשאה למטה, פסולה:

סדר קנין של חובה אחד חטאת ואחד עולה - כגון זב וזבה ויולדת, וטומאת מקדש וקדשיו ושמיעת קול אלה, וביטוי שפתים, דכולן מביאין קן בדלות, אלא שזב וזבה מביאין קן בין בדלות בין בעשירות. ואע"ג דאיכא קינין של גר דהן חובה ושתיהן עולות, לא חייש תנא עלייהו, משום דלא שכיחי כולי האי :

בנדרים ונדבות כולן עולות - לפי שאין באין בנדר ונדבה אלא עולות ושְלָמִים בלבד, ואין עופות באים שְלָמִים, הלכך נדרים ונדבות שבעופות כולן עולות:

(ב)

אפילו אחד ברבוא ימותו כולן - ולא בטלי ברובא, דבעלי חיים חשיבי ולא בטלי:

חטאת שנתערבה בחובה - בן יונה או תור של חטאת שנתערבה בשני קינין של חובה, דהיינו קינין סתמא של יולדת או של זבה, שכל קן מהן הוא אחד עולה ואחד חטאת, ונמצא עתה חמש פרידות מעורבות יחד:

אין כשר אלא מנין חטאת שבחובה - ואינו יכול להביא מאלו החמש פרידות רק שתי חטאות בלבד, שזהו מנין הכשר בשני קינין של חובה. דאי עביד שלש חטאות, שמא מן השני קינין עביד להו ולא מן המעורבת בהן, ומשני קינין אין יכולים לעשות רק שתי חטאות. ולא מצי עביד אפילו עולה אחת, דשמא יקח החטאת המעורבת:

וכן עולה - בן יונה או תור שהופרש לשם עולה:

שנתערבה בחובה - בשני קינין סתמא:

אין כשר אלא מנין עולות שבחובה - כדפרישנא לעיל גבי חטאת:

בין שהחובה מרובה והנדבה מועטת - כגון שקן אחד מפורש שהן עולות, נתערב עם כמה קינין סתמא של יולדת או של זבה שכל קן מהן אחד חטאת ואחד עולה:

בין וכו' - כגון קן אחד סתומה, שנתערב בכמה קינין של עולות. וקרינן לעולות מפורשות נדבה, משום דנדרים ונדבות כולן עולות כדתנן בריש פרקין :

(ג)

בחובה ובנדבה - שנתערבו קיני חובה שמקצתן חטאות ומקצתן עולות עם קיני נדבה שכולן עולות:

אבל בחובה שנתערבה זו בזו - קן סתומה של יולדת או של זבה שנתערבה בקן של יולדת או של זבה אחרת:

מחצה כשר ומחצה פסול - ומקריב מהארבעה המעורבים שנים בלבד, אחד לעולה ואחד לחטאת ולא יותר, דאי עביד שתי עולות שמא יעשה אותן מקן אחד, וכל קן סתומה הוא אחד עולה ואחד חטאת:

המועט כשר - אם נתערב קן אחד סתומה בשני קינים אחרים או בשלש, אינו יכול להקריב אלא קן אחד, פרידה אחת לחטאת ופרידה אחת לעולה. אבל שתי עולות לא מצי עביד, שמא יקח הקן שהוא מבורר תחלה ליולדת אחת שאינו יכול לעשות ממנו אלא אחד חטאת ואחד עולה. וכן אם נתערבו עשר קינין במאה, אינו מקריב מכולן אלא עשרה קינין, מקצתן חטאות ומקצתן עולות, והשאר פסולין, וזהו המועט כשר:

בין משם אחד - לידה ולידה, זיבה וזיבה. משתי נשים או מאשה אחת:

בין משני שמות - לידה וזיבה, בין משתי נשים בין מאשה אחת. כדמפרש ואזיל:

(ד)

רבי יוסי אומר כו' - לאו משום דסבר רבי יוסי יש ברירה ונימא דכשהקריב הכהן קן אחד לשם אחת מהן הוברר הדבר למפרע דמתחילה בשעת לקיחת הקן היה קן זה שלה , אלא מפרש בגמרא בפרק בכל מערבין [דף ל"ו] דר' יוסי מיירי בשהתנו בשעת לקיחה שיוכל הכהן לעשות קן שירצה לשם איזו אשה שירצה. והלכה כר' יוסי: