רמב"ם על יומא ד

<< · רמב"ם · על יומא · ד · >>

דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.

משנה אעריכה

טרף בקלפי והעלה שני גורלות כו': כל מקום שזוכר בזו המסכת שם רוצה בו שם המפורש רוצה לומר יו"ד ה"א. ואין הלכה כרבי ישמעאל:

משנה בעריכה

קשר לשון של זהורית בראש שעיר המשתלח כו': לשון של זהורית הוא לשון של צמר צבוע אדום תרגום ותולעת שני [שמות כה] וצבע זהורי ומשקלו שני סלעים. וכבר בארנו פעמים [בפרק בתרא דפאה ובפרק א דשקלים] משקל הסלע. והש"י אומר [ויקרא טז] וכפר בעדו ובעד ביתו ובעד כל קהל ישראל ולפיכך אומר בודוי ראשון אני וביתי ואומר בשני ובני אהרן לפי שהוא מכפר תחילה בעד נפשו ואחר כך בעד הכהנים ואח"כ מכפר על כל ישראל. וזה שתראה כתוב בשלשה הוידויין עון פשע וחטאה הוא דעת רבי מאיר והוא סומך על מה שאומר הכתוב [שם] והתודה עליו את כל עונות בני ישראל ואת כל פשעיהם לכל חטאתם ואין הדבר כן לפי שכוונתו בזה אינו אלא שיכלול מיני העונות. כי עונות הם העונות שאדם עושה במזיד. וחטאים הם הנעשים בשוגג. ופשעים הם מיני הכפירה והמרד בהש"י בעשיית העונות הגדולות שעושיהן נקרא פורק עול כחילול שבת ועבודה זרה. והעיקר אצלנו מתודה על הקלות ואח"כ על החמורות ולפיכך יהיה סדר הוידויין כולם ליחיד כמו לצבור חטאנו עוינו פשענו. ואין הלכה כרבי מאיר:

משנה געריכה

שחטו וקבל במזרק את דמו ונתנו למי שהוא כו': ממרס ענינו שמניע את הדם כדי שלא יקרוש ויקפא. רובד איצטבא:

משנה דעריכה

בכל יום היה חותה בשל כסף ומערה בתוך של זהב כו': חותה היא חתיית האש בלבד ולשון עברי הוא ולחתות אש מיקוד [ישעיה ל]. ולא היו מצריכין אותו ביום צום כיפור לערות אש ממחתה למחתה אחרת כדי שלא ייגע כהן גדול ושלא יוסיף בעמלו אלא באותה מחתה עצמה שהוא חותה האש מן המזבח. וקלה היתה כנגד המחתה של כל יום ויום. וידה ארוכה כדי שיקל משאה. וכבר ביארנו שיעור הקב והסאה וזולתם מן המדות והמשקולות בסוף מסכת פיאה: ופרס חצי המנה רוצה לומר משקל חמשים דינר ואמר השם יתברך בקטורת של כל יום ושחקת ממנה הדק [שמות ל'] ואמר ביום צום כיפור ומלא חפניו קטרת סמים דקה [ויקרא טז] ובאמרו בכאן דקה נבין שירצה לומר להוסיף לה שחיקה וזהו ענין דקה מן הדקה:

משנה העריכה

בכל יום כהנים עולין במזרחו של כבש כו': מפני כבוד כהן גדול הטרוחו לכהנים שיהיה עלייתם וירידתם באמצע הכבש לפניו ומפני כבודו היה מקדש ג"כ ידיו ורגליו מקיתון של זהב הוא לבדו משאר כהנים. ואין הלכה כרבי יהודה:

משנה ועריכה

בכל יום היו שם ארבע מערכות והיום חמש כו': מערכה הוא צבור האש שנעשה מן העצים המסודרין וגודשין ומבערין האש. ורבי יהודה אומר כי במזבח החיצון היו בה שתי מערכות האחת מערכה גדולה והיא שמקריבין עליה התמיד ומערכה שניה שלוקחין ממנה האש במחתה לקטרת כמו שזכרנו. ורבי יוסי אומר כי מערכה שלישית היו עושין לקיום האש לא תסור משם אש לעולם. ור"מ אומר כי רביעית היו עושין ושורפין עליה האיברים ופדרים שנשארו מן התמיד של בין הערבים שלא שלט בהם האש כל הלילה. וכולם מודים על שתי מערכות כי באה הקבלה כי אמרו [שם ו] על מוקדה על המזבח כל הלילה עד הבוקר זו מערכה גדולה ואש המזבח תוקד בו זו מערכה שניה של קטרת. ואמרו אחר כך [שם] והאש על המזבח תוקד בו א"ר יוסי זו מערכה שלישית של קיום האש. ורבי יהודה אומר שהוא חוזר על המערכה הנקדמת. ורבי מאיר אומר היה מייחד מערכה לאיברים ופדרים שלא נתאכלו מבערב וזולתו אומר כי בצידי מערכה גדולה היו נשרפין והכל מודים כי על כל פנים צריך תוספת מערכה ביום צום כיפור לכבוד ולהדור בעיני העם והלכה כרבי יוסי: