רמב"ם הלכות מלכים ומלחמות
הלכות מלכים ומלחמות
יש בכללן שלש ועשרים מצוות: עשר מצוות עשה, ושלש עשרה מצוות לא תעשה.
וזה הוא פרטן:
(א) למנות מלך מישראל. (ב) שלא ימנה מקהל גרים. (ג) שלא ירבה לו נשים. (ד) שלא ירבה לו סוסים. (ה) שלא ירבה לו כסף וזהב. (ו) להחרים שבעה עממים. (ז) שלא להחיות מהם כל נשמה. (ח) למחות זרעו של עמלק. (ט) לזכור מה שעשה עמלק. (י) שלא לשכוח מעשיו הרעים ואריבתו בדרך. (יא) שלא לשכון בארץ מצרים. (יב) לשלוח שלום ליושבי העיר כשצרים עליה, ולדון בה כאשר מפורש בתורה, אם תשלים ואם לא תשלים. (יג) שלא לדרוש שלום מעמון ומואב בלבד כשצרים עליהם. (יד) שלא להשחית אילני מאכל במצור. (טו) להתקין יד שיצאו בו בעלי המחנה להפנות בו. (טז) להתקין יתד לחפור בו. (יז) למשוח כהן לדבר באזני אנשי הצבא בשעת המלחמה. (יח) להיות מארס, ובונה בנין, ונוטע כרם, שמחים בקנינם שנה תמימה, ומחזירין אותן מן המלחמה. (יט) שלא יעבור עליהן דבר, ולא יצאו אפילו לצרכי העיר וצרכי הגדוד ודומה להם. (כ) שלא לערוץ ולחזור לאחור בשעת מלחמה. (כא) דין יפת תואר. (כב) שלא תמכר יפת תואר. (כג) שלא יכבשנה לעבדות אחר שנבעלה.
וביאור מצוות אלו בפרקים אלו:
- פרק ראשון: שלוש מצוות נצטוו ישראל בשעת כניסתן לארץ...
- פרק שני: כבוד גדול נוהגין במלך...
- פרק שלישי: בעת שישב המלך על כיסא מלכותו, כותב לו ספר תורה...
- פרק רביעי: רשות יש למלך ליתן מס על העם...
- פרק חמישי: אין המלך נלחם תחילה אלא מלחמת מצוה...
- פרק ששי: אין עושין מלחמה עם אדם בעולם עד שקוראין לו שלום...
- פרק שביעי: אחד מלחמת מצוה ואחד מלחמת רשות ממנין כהן לדבר אל העם...
- פרק שמיני: חלוצי צבא כשייכנסו בגבול העכו"ם...
- פרק תשיעי: על שישה דברים נצטוה אדם הראשון...
- פרק עשירי: בן נוח ששגג באחת ממצוותיו...
- פרק אחד עשר: המלך המשיח עתיד לעמוד...
- פרק שנים עשר: אל יעלה על הלב שבימות המשיח יבטל דבר ממנהגו של עולם...