רמב"ם הלכות מכירה כז

הקדמה · המדע · אהבה · זמנים · נשים · קדושה · הפלאה · זרעים · עבודה · קרבנות · טהרה · נזקים · קנין · משפטים · שופטים


<< | משנה תורה לרמב"ם · ספר קנין · הלכות מכירה · פרק שבעה ועשרים | >>

דפוס וורשא-ווילנא · הגהה על פי כתבי-יד

נושאי כלים על הפרק: כסף משנה מגיד משנה משנה למלך לחם משנה
דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לפרק זה
הרמב"ם באתרים אחרים: מכון ממרא עפ"י כת"י תימניים (כתיב או מנוקד), hebrewbooks.org , alhatorah.org

דפוסעריכה

הלכה אעריכה

המוכר את הספינה מכר את התורן ואת הנס ואת העוגנים שלה ואת כל המשוטין המנהיגין אותה ואת הכבש והאסכלה שעולין בהן לספינה ויורדין עליה ואת בית המים שבתוכה אבל לא מכר את הביצית והיא הספינה הקטנה שהולכים בה על המים הקרובים ליבשה ולא מכר הדוגית והיא הספינה הקטנה שצדין בה המלחים את הדגים ולא מכר את העבדים העושין בהן ולא את המרצופין ולא את הסחורה שבתוכה ובזמן שאמר לו היא וכל מה שבתוכה אני מוכר הרי כולן מכורין.

הלכה בעריכה

המוכר את הקרון לא מכר את הפרדות בזמן שאינן קשורות עמו מכר את הפרדות לא מכר את הקרון מכר את הצמד לא מכר את הבקר מכר את הבקר לא מכר את הצמד ואפילו במקום שקורין מקצתן לצמד בקר.

הלכה געריכה

המוכר את העול מכר את הפרה מכר את הפרה לא מכר את העול מכר את העגלה מכר את הבקר מכר את הבקר לא מכר את העגלה ואין הדמים ראיה בכל אלו הדברים וכיוצא בהן.

הלכה דעריכה

וכן המוכר את החמור מכר את המרדעת ואת האוכף אף על פי שאינן עליו אבל לא מכר את השק ולא מרכבת הנשים ואפילו היו עליו בשעת המכר.

הלכה העריכה

ואין הדמים ראיה שאם טעה בכדי שהדעת טועה יש לו אונאה או ביטול מקח כדין כל המוכר ולוקח ואם טעה בכדי שאין הדעת טועה לא בטל המקח שזה מתנה נתן לו ואין לו אלא החמור בלא שקים וכן כל כיוצא בזה אין מביאין בו ראיה מן הדמים.

הלכה ועריכה

המוכר את השפחה מכר כלים שעליה אפילו הם מאה אבל לא מכר השירים ולא הנזמים ולא הטבעות ולא את הקטלאות שבצוארה ואם אמר לו שפחה וכל מה שעליה הרי הן כולן מכורין אע"פ שיש עליה כלים של מאה מנה.

הלכה זעריכה

האומר לחבירו שפחה מעוברת אני מוכר לך פרה מעוברת אני מוכר לך מכר לו את הולד שפחה מניקה אני מוכר לך פרה מניקה אני מוכר לך לא מכר לו את הולד חמורה מניקה אני מוכר לך מכר לו את הסיח שאין אדם קונה חמורה לחלבה.

הלכה חעריכה

האומר לחבירו ראש עבד זה או ראש חמור זה אני מוכר לך הרי זה מכר חציו וכן הדין בכל אבר שהנשמה תלויה בו אמר לו יד עבד זה או יד חמור זה אני מוכר לך משמנין ביניהם וכן הדין בכל אבר שאין הנשמה תלויה בו אמר לו ראש פרה זו אני מוכר לך לא מכר אלא הראש בלבד שהרי ראשה נמכרת תמיד במטבחיים.

הלכה טעריכה

מכר את הראש בבהמה גסה לא מכר את הרגלים מכר את הרגלים לא מכר את הראש מכר את הקנה לא מכר את הכבד מכר את הכבד לא מכר את הקנה אבל בבהמה דקה מכר את הראש מכר את הרגלים מכר את הרגלים לא מכר את הראש מכר את הקנה מכר את הכבד מכר את הכבד לא מכר את הקנה.

הלכה יעריכה

המוכר את הבור לא מכר את מימיו מכר את האשפה מכר את זבלה מכר כוורת מכר דבורים מכר שובך מכר את היונים.

הלכה יאעריכה

אל ילוז מעיניך העיקר הגדול בדברים אלו שהוא מנהג המדינה והשמות הידועים ביחוד לכל דבר ודבר ובמקום שאין מנהג ולא שם שהכל אומרים לו ביחוד ולא שיתוף הולכין אחר אלו הכללות שביארו חכמים כמו שביארנו.

הגההעריכה

לפרק זה אין טקסט מוגה. הנך מוזמן להוסיף אותו לפי השיטה המוסברת בויקיטקסט:רמב"ם.