רמב"ם הלכות מכירה כה
דפוס
עריכההמוכר דבר שיש לו תשמישין לא מכר את התשמישין אא"כ פירש כיצד מכר את הבית לא מכר את היציע שסביבות הבית אף על פי שהוא פתוח לתוכו במה דברים אמורים כשהיה רחב היציע ארבע אמות או יתר אבל פחות מזה הרי הוא בכלל הבית וכן העלייה שעל גבי הבית הפתוחה לתוכו בארובה במעזיבת הבית הרי הוא בכלל הבית.
המוכר את הבית לא מכר את החדר שלפנים ממנו אע"פ שמצר לו מצרים החיצונים ולא את הגג בזמן שיש לו מעקה עשרה טפחים ויש בו רחב ארבע אמות ולא את הבור החפור בקרקע ולא את הדות הבנוי בבור אף על פי שמכר לו העומק והרום כמו שביארנו.
וצריך המוכר לקנות לו דרך מן הלוקח כדי להכנס בבור זה או לדות ששייר שכל המוכר בעין יפה מוכר ואם אמר לו מכרתי לך הבית חוץ מן הבור או הדות אין צריך לקנות לו דרך וכן המוכר בור או דות בלבד אין הלוקח צריך לקנות לו דרך אלא נכנס לתוך ביתו של מוכר עד הדות וממלא.
שני בתים זה לפנים מזה מכר שניהם לשנים או נתן שניהם לשנים אין להם דרך זה על זה ואין צריך לומר אם נתן החיצון ומכר הפנימי אבל אם מכר החיצון ונתן הפנימי יש לו דרך שכל הנותן בעין יפה נותן יותר מן המוכר.
המוכר את הבית מכר את התנור ואת הכיריים ואת מלבנות הפתחים המחוברין בטיט ואת הדלת ואת הנגר ואת המנעול אבל לא המפתח ומכר את המכתשת הקבועה אבל לא את המטלטלת ומכר את האיצטרוביל אבל לא את הכלי שהקמח יורד לתוכו שהוא כמו כפיפה של עץ ולא מכר את מלבנות כרעי המטה ולא את מלבנות החלונות אע"פ שהן מחוברין בטיט מפני שהן לנוי ובזמן שאמר הוא וכל מה שבתוכו הרי כולן מכורין.
המוכר את החצר מכר בורות שיחין ומערות שבתוכה וכל הבתים החיצונים והפנימים ובתים שיש בהן החול והחנויות הפתוחים לתוכה אבל שאינן פתוחות לתוכה אינם נמכרים עמה היו פתוחות לכאן ולכאן אם רוב תשמישן לתוכה נמכרות עמה ואם לאו אינן נמכרות עמה ולא מכר את המטלטלין שבתוכה ובזמן שאמר היא וכל מה שבתוכה הרי כולם מכורין בין כך ובין כך לא מכר את המרחץ ולא בית הבד שבתוכה.
המוכר את בית הבד מכר את האבן הגדולה הבנויה בארץ שטוחנים עלה זיתים ואת הכלונסאות של ארז שסומכין בהן בעת טחינת הזיתים ואת היקבים ואת הכלים שנותנין בהן את הזיתים הכתושין והם המפרכות אבל לא מכר את הריחיים העליונה ובזמן שאמר הוא וכל מה שבתוכו הרי כולן מכורין בין כך ובין כך לא מכר את הכובשין שמכבשין בהן הזיתים ולא את הגלגל ולא את הקורה ולא את השקין ולא את המרצופין.
אמר לו בית הבד וכל תשמישיו אני מוכר לך כולן מכורין היו חוצה לה חנויות ששוטחים בהן הזיתים או השומשמין אם מצר לו מצרים החיצונים שלהן קנה הכל ואם לאו לא קנה אלא מה שבתוכה.
המוכר את המרחץ מכר את בית הנסרים שיושבין עליהן כשהן ערומים ואת בית היקמים שנוטלין בהן המים ואת בית הספסלין שיושבין עליהן בחצר המרחץ כשהן לבושים ואת בית הוילאות שמסתפגין בהן אבל לא מכר את הנסרים עצמן ואת היקמים עצמן ולא את הספסלין עצמן ולא את בית הוילאות עצמן ובזמן שאמר לו הוא וכל מה שבתוכו הרי כולן מכורין בין כך ובין כך לא מכר הבריכות המספקות לו מים בין בימות החמה בין בימות הגשמים ולא בית כנוס העצים ואם אמר לו מרחץ וכל תשמישיו אני מוכר לך הרי הן כולן מכורין אף על פי שהן חוצה לו.
הגהה
עריכהלפרק זה אין טקסט מוגה. הנך מוזמן להוסיף אותו לפי השיטה המוסברת בויקיטקסט:רמב"ם.