רמב"ם הלכות כלים יח
דפוס
עריכהכלי חרס אינו מקבל טומאה עד שיהיה מקבל ועשוי לקבלה אבל אם לא היה לו בית קיבול או שהיה מקבל ולא נעשה לקבלה אינו מקבל טומאה כלל לא מן התורה ולא מדברי סופרים לפיכך הכסא והמטה והספסל והמנורה והשלחן של חרס וכל כל כיוצא בהן מכלים שאין להם תוך אינן מקבלין טומאה וכן הסילונות שהמים מהלכין בהן אף ע"פ שהן כפופין ואף ע"פ שהן מקבלין הרי הן טהורין מפני שלא נעשו לקבלה אלא כדי שיצאו מהן המים וכן חבית של שייטים וחבית הדפונה בשולי המחץ הואיל ונעשית כמו בית יד שנושאין בה המחץ ולא נעשית לקבלה אינה מקבלת טומאה:
פנס שהיה בו בית קיבול שמן מקבל טומאה ושאין בו טהור וכן מגופת היוצרים שיש לה תוך טמאה:
משפך של בעלי בתים טהור ושל רוכלין מתטמא מפני שמטהו על צדו ומריח בו ללוקח:
כיסוי כדי יין וכדי שמן והחביות טהורות שלא נעשו לקבלה ואם התקינן לתשמיש מתטמאין:
כיסוי האלפס בזמן שהוא נקוב ויש לו חדוד טהור ואם אינו נקוב ואין לו חדוד מתטמא מפני שהאשה מסננת לתוכו את הירק זה הכלל כל המשמש בכלי חרס כשהוא כפוי טהור:
טיטרוס אף על פי שהוא נקוב ומוציא פרוטות מתטמא שהרי המים מתכנסין בצדדין והן עשויין לקבלה:
הלפיד של חרס שמניחין מטליות הבגדים והשמן בתוכו והוא דולק מתטמא וכן כלי שמניחין תחת הנרות לקבל השמן מתטמא:
גסטרא שמניחין תחת הכלים לקבל משקין הנוזלין מן הכלי מקבלין טומאה:
ספינה של חרס אף ע"פ שהיא מקבלת אינה מקבלת טומאה שאין הספינה בכלל הכלים האמורין בתורה בין היא של חרס בין היא של עץ בין גדולה בין קטנה:
כל הכלים שנשברו ונפסדה צורתן אין שבריהן מקבלין טומאה אע"פ שאותן השברים ראויין לתשמיש חוץ משברי כלי חרס שאם היה בהן חרס הראוי לקבל הרי הוא מקבל טומאה שנאמר וכל כלי חרס מפי השמועה למדו שזה לא בא לרבות אלא שברי כלי חרס בד"א כשהיה לחרס זה תוך לקבל בו המשקין כשהיה החרס יושב לא סמוך אבל אם אינו יכול לקבל אלא א"כ סומכין אותו אינו מקבל טומאה:
החרס שאינו יכול לישב כדי שיקבל מפני אזנו או שהיה בו חדוד והחדוד מכריעו לצד אחר ה"ז טהור אף על פי שניטלה האוזן או נשבר החדוד שכל כלי חרס שטהר שעה אחת אין לו טומאה לעולם:
כלי חרס ששוליהן חדין כמזרקות שנשברו ושוליהן מקבלין אע"פ שאינן מקבלין אא"כ נסמכו כגון שולי הקרפיות והכוסות הרי אלו מקבלין טומאה שלכך נעשו מתחלתן שיהיו שוליהן מקבלין בסמיכה או באחיזה:
כמה יקבל החרס ויהיה מקבל טומאה אם היה הכלי כשהיה שלם ומכיל כדי סיכת אדם קטן עד חביות שהן מקבלות כסאה או קרוב ונשברו ונשאר בחרסים בין מקרקעיהן בין מדפניהן חרס שהוא מקבל כשהוא יושב רביעית ה"ז מקבל טומאה:
היה הכלי מחבית המכילה כסאה עד חבית המכילה סאתים או יתר ונשברה אם היה בחרס הנשאר כדי לקבל חצי לוג ה"ז מקבל טומאה היה הכלי מחבית המכילה סאתים עד חצבים גדולים ונשברו אם נשאר מהן חרס המקבל לוג הרי זה מקבל טומאה היו החרסים מקבלין פחות משיעורין אלו אין מקבלין טומאה:
כלי חרס קטן כגון הפך וכיוצא בו שנשבר ונשאר מקרקעיתו חרס המקבל כל שהוא כשהוא יושב והיה חד ביותר שנמצא ככלי קטן ה"ז מקבל טומאה ואם נשאר מדפנותיהן חרס המקבל אינו מקבל טומאה לפי שדפנות כלים אלו וכיוצא בהן כשוין הן ואין להן תוך הניכר ונמצאו כפשוטי כלי חרס:
חזקת חרסים הנמצאים בכל מקום טהורים חוץ מהנמצאים בבית היוצר מפני שרובן גסטריות הן לכלים והגסטרא מקבלת טומאה אף על פי שהיא משברי כלים:
הגהה
עריכהלפרק זה אין טקסט מוגה. הנך מוזמן להוסיף אותו לפי השיטה המוסברת בויקיטקסט:רמב"ם.