רי"ף על הש"ס/שבת/דף נב עמוד א

הלכות רב אלפס

פרק יח

הטקסט קיים בדף הפרק. הוא אינו מוצג כאן בגלל היעדר {{דף רי"ף}} ותגי קטע. אם ברצונכם לתרום לוויקיטקסט אנא הוסיפו אותם במקום המתאים.

פרק יט

הטקסט קיים בדף הפרק. הוא אינו מוצג כאן בגלל היעדר {{דף רי"ף}} ותגי קטע. אם ברצונכם לתרום לוויקיטקסט אנא הוסיפו אותם במקום המתאים.

רבנו ניסים (הר"ן)

פרק יח

שאין בעלה עמה. וטובלת לטהרות:

בעלה מחממה: לאחר טבילה בתשמיש והגוף מתחמם מן הגוף:

ואסיקנא לא שנא חיה לא שנא חולה וכו': אבל הרמב"ם ז"ל כתב בפ' שני מהלכות שבת עושין מדורה לחיה ואפילו בימות החמה מפני שהצנה קשה לה הרבה במקומות הקור אבל אין עושין מדורה לחולה להתחמם בה הקיז דם ונצטנן עושין לו מדורה אפילו בתקופת תמוז ע"כ ומשמע דהכי מפרש לה סבור מיניה דלחיה הוא שעושין מדורה אבל לשום חולה לא ודחי' לה מדאמר רב חייא בר אבין אמר רב ששת הקיז דם ונצטנן עושין לו מדורה אפילו בתקופת תמוז אלמא עושין [מדורה] לחיה אפי' בימות החמה שאין לך הקזת דם גדולה מזו ובודאי היא מצטננת והא דסברי נמי למימר לחיה אין אבל לשום חולה לא אדחיא לה נמי מדאמר רב ששת הקיז דם ונצטנן עושין לו מדורה אפילו בתקופת תמוז אלמא יש חולה שעושין לו מדורה כגון מי שנצטנן אחר שהקיז דם כי הצנה אחר הקזת דם חולי הוא ולעולם לחולה זה הוא שעושין מדורה אבל לחולה אחר לא:

תכתקא דשגא: לא מצאו עצים מוכנים להסיק ביום הקזה וצנה ובקעו לו כסא של תדהר שהיה מעולה בדמים:

שרשיפא: ספסל:

ויקנה מנעלים לרגליו: שאין לך ביזוי יותר מן המהלך יחף בשוק:

טומנין את השליא: רפואה היא שיתחמם הולד:

של שני תינוקות: תאומים וקשורין טבורן זה בזה:

משום דמנתחי: זה אילך וזה אילך וימצאו מסוכנין:

בפרשת תוכחה: שהוכיח יחזקאל לישראל על חסדי הקב"ה שעשה עמהם לשון תוכחה הוא שמתוכח עם חבירו ומודיע מי הוא שסרח על שכנגדו:

למשעי: לטוח ולהחליק את בשרו:

שמולחין: כדי שיתקשה בשרו:

מלפפין: מחליקין ומסדרין איבריו שכשהוא נולד איבריו מתפרקין זה מזה וצריך לישבן:

סליקו להו מפנין

פרק יט

רבי אליעזר אומר אם לא הביא כלי מערב שבת: איזמל למול את התינוק וקאי אמתניתין דפרקין דלעיל [דף קכח ב] דסליק מינה דתנן וכל צרכי מילה נעשו בשבת:

מגולה: בפני הכל ובגמרא מפרש דמשום חבובי מצוה הוא דמצרכינן ליה לגלויי:

ובסכנה: שגזרו נכרים על המילה:

מכסה: כדי שלא ירגישו:

ע"פ עדים: שאיזמל של מצוה הוא מביא כדי שלא יחשדוהו שמביא כלים אחרים תחת כנפיו אבל שלא בשעת הסכנה לא שרינן בעדים משום חבובי מצוה:

לעשות ברזל: לצורך האיזמל:

כלל אמר ר' עקיבא וכו': נחלק על רבי אליעזר במכשירי מילה שאין דוחין הואיל ואפשר לעשותן מערב שבת:

מילה: עצמה שאי אפשר לעשותה מערב שבת דזמנה ביום שמיני דוחה את השבת:

גמ' שלא ברצון ר' אליעזר: דאליבא דר' אליעזר לא היו צריכים להביאו דרך גגות ודרך חצרות ודרך קרפיפות [אלא כר"ש] דס"ל דכולן רשות אחת הן לכלים ששבתו בתוכן שכשקדש היום היו בתוכן ולא בתוך הבית:

וקאמרי רבוותא וכו' ערל: נכרי שמל ערב הפסח אינו ראוי לעשות פסח ראשון דכל הפורש מן הערלה כפורש מן הקבר וצריך ז' ימים לטהרתו דגזרו רבנן דילמא אי שרית ליה למעבד פסח ראשון שמא יטמא לשנה הבאה ערב הפסח ויאמר אשתקד מי לא נטמאתי בכמה מתים וטבלתי בו ביום וטהרתי השתא נמי נעביד ולא ידע דאשתקד נכרי הוה ולא הוה מקבל טומאה והשתא ישראל הוא ומקבל טומאה וצריך הזאת שלישי ושביעי ונמצא שהעמידו דבריהם במקום כרת שהרי ראוי הוא לעשות פסח ראשון ואיכא כרת כדכתיב וחדל לעשות הפסח ונכרתה:

והזאה: לטמא מת שחל שביעי שלו בשבת

פירושים בדפוס וילנא שחסרים עדיין בוויקיטקסט