רי"ף על הש"ס/שבת/דף לג עמוד א

הלכות רב אלפס

פרק ז

הטקסט קיים בדף הפרק. הוא אינו מוצג כאן בגלל היעדר {{דף רי"ף}} ותגי קטע. אם ברצונכם לתרום לוויקיטקסט אנא הוסיפו אותם במקום המתאים.

פרק ח

הטקסט קיים בדף הפרק. הוא אינו מוצג כאן בגלל היעדר {{דף רי"ף}} ותגי קטע. אם ברצונכם לתרום לוויקיטקסט אנא הוסיפו אותם במקום המתאים.

רבנו ניסים (הר"ן)

פרק ז

כמלא פי טלה אבל עשבים הואיל וחזו בין לטלה בין לגדי מיחייב כמלא פי גדי:

לחין: הראוים לאדם:

כגרוגרת: דזהו שיעור לכל מאכל אדם בשבת אבל כמלא פי גדי לא דלחים לא חזו לגדי:

ואין מצטרפין זה עם זה: אם הוציא חצי שיעור מזה וחצי שיעור מזה אין מצטרפין ומפרש בגמ' דלא אמרינן הכי אלא לענין שאינו מצטרף הקל עם החמור אבל החמור עם הקל מצטרף וחמור היינו אותו ששיעורו מועט וקל אותו ששיעורו מרובה:

המוציא אוכלין: אוכלי אדם:

ומצטרפין: כל אוכלי אדם זה עם זה:

חוץ מקליפיהן: שאינן אוכלין ואין משלימין השיעור:

ועוקציהן: זנב הפרי דהוא עץ בעלמא:

וסובן: קליפת חיטין הנושרת מחמת כתישה:

ומורסנן: הנשאר בנפה ואמרינן בגמ' [ד' עו ב] דאע"ג דסובן ומורסנן מצטרפי לשיעור חלה התם שאני שכן עני אוכל פתו בעיסה בלוסה כלומר מעורבת בסובנה ומורסנה הילכך לחם הארץ קרינן ביה אבל לענין שבת מידי דחשיב בעינן וסתמייהו דהני לאו אוכל נינהו:

רבי יהודה אומר: כל קליפין אין מצטרפין כדקאמרי' (רבי):

חוץ מקליפי עדשים: שמצטרפות אותן שמתבשלות עמהן אבל לא קליפה חיצונה שהן גדילות בתוכן הנושרות בגורן:

גמ' מפני שנראין כזבובין בקערה: לפי שקליפתן שחורה ומשום הכי אין מתבשל עמהן אדרבה מסירין אותן כדי שלא יראו כזבובין בקערה:

סליקו להו כלל גדול

פרק ח

המוציא יין: חי:

כדי מזיגת הכוס: כשיעור שנותנים יין חי לתוך כוס להוסיף עליו מים כהלכתו ולמזוג אותו בהן ובגמרא מפרש באיזה כוס שיערו חכמים:

כתית: מכה שבגבי הסוסים והחמורים מחמת משוי והכי אמרינן בהמפקיד (דף לח ב) דבש והדביש למאי חזי לכתיתא דגמלי:

לשוף: לשפשף ולמחות בהן:

קילור: שנותנים על העין:

ברביעית: ביצה ומחצה רביעית הלוג:

שופכין: מים סרוחים ומפרש בגמ' דחזו לגבל בהן את הטיט:

ר"ש אומר: כולן ברביעית אף היין והחלב והדבש דלא נאמרו שיעורן במשנה אלא למצניעיהן לכך וחזר המצניע והוציאו חייב אבל שאר כל אדם שהוציאוהו אינן חייבין וסבירא ליה לרבי שמעון דמצניע עצמו בעי שיעורא זוטא ובציר מהאי שיעורא לא מיחייב כדאמרינן בפרקין דלעיל [סוף דף עה ב] דלית ליה לר' שמעון כל שאין כשר להצניע ומצניעין כמוהו שיהא חייב עליו מצניעו:

והא דתנן הכא חלב כדי גמיעה שיעורא דכדי גמיעה לא איתפרש ובודאי שהוא פחות מרביעית דהא קתני סיפא ושאר כל המשקין ברביעית שמע מינה דכדי גמיעה בציר מרביעית דרביעית להקל נאמר ולא מצינו למימר דכדי גמיעה היינו מלא לוגמיו דהא בפרק בתרא דיומא (דף פ א) לענין שיעור שתיה פליגי בה תנאי דמר סבר כדי רביעית ומר סבר כדי לוגמיו ומר סבר כדי גמיעה ומסתברא דאע"ג דלענין יום הכפורים לכל חד וחד בדידיה משערינן התם הוא דכיון דמשום יתובי דעתא הוא כל חד וחד לא מייתבא דעתיה אלא בדידיה אבל לענין שבת בשל עולם הן שמין בבינונית:

גמ' תנא כדי מזיגת כוס יפה: כלומר דהיינו כדי מזיגת הכוס דמתני':

כוס של ברכה: בהמ"ז שהצריכו חכמים ליפותו כדאמרי' בברכות (דף נא א) עיטור ועיטוף הדחה ושטיפה חי ומלא:

אמר רב נחמן כוס של ברכה צריך שיהא בו: יין חי:

רובע: של רביעית הלוג כדי שימזגנו ג' חלקי מים ואחד יין כדאמרי' כל חמרא דלא דרי על חד תלתא מיא לאו חמרא הוא:

ועומד על רביעי': רביעית הלוג:

ת"ר המוציא חלב וכו' במשיפה של קילור: שרגילות לשופו בחלב אשה:

כדי לשוף במים: לשתי עינים:

ע"פ כתית: עליון של מכה:

אבר קטן [של קטן] בן יומו: אחד מפרקי אצבע קטנה של קטן בן יומו דהאי קטן דמתניתין אאבר ואגברא קאי:

מתני' המוציא חבל כדי לעשות אוזן לקופה: לאוחזה בו:

תלאי: לתלות בה:

מדת מנעל: להראותו לאומן כמדה זו אני צריך:

נייר: מעשבים עושין אותו:

קשר מוכסין: יש לך אדם שנותן מכס לראש הנהר במקום זה ויש מוכס בעבר האחר או ממונה והוא מוסר לו חותם להראותו למוכסים שמחל לו המוכס ודרכו לכתוב לו לסימן שתי אותיות גדולות משתי אותיות שלנו:

נייר מחוק: שוב אין ראוי לכתוב בו לפיכך צריך שיעור גדול לכרוך ע"פ צלוחית:

גמ' הוצין: של לולבי דקל:

כפיפה מצרית: סל העשוי מצורי דקל:

סיב: גדל סביב הדקל כעין מלבוש ונכרך סביבותיו ועולה ומסננין בו את היין שמעכב את הקמח ואת הפסולת מליכנס לפי הכלי:

רבב: שומן או שמן:

אספוגית: רקיק שנותנין בתנור וטחין תחתיו אליה:

מתני' עור כדי לעשות קמיע: היינו דמליח ולא קמיח ולא עפיץ דבכי האי גונא שיעורו כדי לעשות קמיע:

קלף: היינו דמליח וקמיח ועפיץ:

כדי לכתוב עליו פרשה קטנה: דאיידי דדמיו יקרים לא עביד מיניה קשר מוכסין אלא תפילין ומזוזות ולא מיחייב בשיעורא זוטא:

דיו כדי לכתוב בו שתי אותיות: לרשום על שתי חוליות או על שני קרשים לזווגן:

כדי לכחול עין אחת:

פירושים בדפוס וילנא שחסרים עדיין בוויקיטקסט