רי"ף על הש"ס/שבת/דף יב עמוד ב

הלכות רב אלפס

אינו מטמא טומאת אהלין אלא פשתן פתילת הבגד שקפלה ולא הבהבה ר"א אומר טמאה היא ואין מדליקין בה ר"ע אומר טהורה היא ומדליקין בה:

גמ'

פתילת הבגד פלוגתא דר"א ור"ע בגמרא כך היא בשלמא לענין טומאה בהא פליגי דסבר רבי אליעזר קיפול אינו מועיל ור"ע סבר קיפול מועיל אלא לענין הדלקה במאי פליגי אמר ר"א א"ר אושעיא וכן אמר רב אדא בר אהבה הכא בשלש על שלש מצומצמות עסקינן וביו"ט שחל להיות בע"ש הוא ודכ"ע אית להו להא דר"י אמר רב דאמר מסיקין בכלים ואין מסיקין בשברי כלים ודכ"ע אית להו להא דאמר עולא המדליק צריך להדליק ברוב היוצא רבי אליעזר סבר קיפול אינו מועיל ובמילתא קמייתא קיימא וכיון דאדליק ביה פורתא הויא ליה שבר כלי וכי קא מדליק בשבר כלי קא מדליק ור"ע סבר קיפול מועיל כי קא מדליק בהיתרא קא מדליק א"ר יוסה היינו דתנינא שלש על שלש מצומצמות ולא ידענא למאי הלכתא: ומדקא מתרץ רב אדא בר אהבה אליבא דר' יהודה ש"מ כר' יהודה ס"ל ומי אמר רב אדא בר אהבה הכי והאמר רב אדא בר אהבה נכרי שחקק קב בבקעת ישראל מסיקה ביום טוב ואינו חושש ואי ס"ד דכרבי יהודה ס"ל נולד הוא ואסור ומתרץ בגמרא לדבריהם דר"א ור"ע קאמר ליה וליה לא ס"ל כר' יהודה (ואמאי כיון דאדליק ביה פורתא שבר כלי קא עבדיה וכי קא מהפך בשבר כלי קא מהפך א"ל טעמא דמתני' קא מפרש וליה לא ס"ל כרבי יהודה) רבא אמר היינו טעמא דר"א שאין מדליקין בפתילה שאינה מחורכת ולא בסמרטוטין שאינן מחורכין אלא הא דתני רב יוסף שלשה שאמרו מצומצמות למאי הלכתא לענין טומאה וכדתנן שלשה על שלשה שאמרו חוץ מן המלל דר"ש וחכ"א שלשה (על שלשה) מכוונות: רב המנונא אמר הכא בפחות משלשה על שלשה עסקינן ואזדא ר"א לטעמיה ור"ע לטעמיה דתנן פחות משלשה על שלשה שהתקינו לפקק בו את המרחץ או לקנח את הריחים או לנער בו את הקדרה בין מן המוכן בין שאינו מן המוכן [טמא דר"א רי"א בין מן המוכן בין שאינו מן המוכן] טהור ר' עקיבא אומר מן המוכן טמא שלא מן המוכן טהור ואמר עולא ואיתימא רבה בר בר חנה א"ר יוחנן זרקו לאשפה דברי הכל טהור הניחו בקופסא דברי הכל טמא לא נחלקו אלא שתלאו במגוד או שהניחו אחורי הדלת דר"א סבר בין במגוד בין שהניחו אחורי הדלת מוכן הוא וטמא הוא ור' יהושע סבר בין שתלאו במגוד בין שהניחו אחורי הדלת לאו מוכן הוא וטהור הוא ור"א דקאמר [לאו] מוכן הוא (וטמא הוא). דלגבי קופסא [לאו] מוכן הוא. וטמא הוא דקסבר ר"א כיון שלא זרקו לאשפה בין שהניחו במגוד בין שהניחו אחורי הדלת אחשובי אחשביה וכמי שהניחו בקופסא דמי וטמא הוא ורבי יהושע דאמר מוכן הוא וטהור הוא לא קאמר מוכן לגבי קופסא דאמרי' לעיל הניחו בקופסא דברי הכל טמא אם כן היכי קאמר ר' יהושע מוכן הוא וטהור הוא אלא האי מוכן דא"ר יהושע לאו אקופסא קאי אלא לאשפה קאי (והכי קאמר בין שתלאו במגוד בין שהניחו אחורי הדלת כיון שלא הניחו בקופסא מוכן הוא לאשפה וטהור הוא דלאו דעתיה עילויה ואינו חשוב לגביה כלום והכנה דאפשה לאו שמה הכנה לגבי טומאה) ור"ע בתלאו במגוד סבר כר' אליעזר והוי מוכן לגבי טומאה ובהניחו אחורי הדלת סבר ליה כר' יהושע דאמר טהור והוי כמו שזרקה לאשפה והוי טהור דאמרינן דהכנה דאשפה לא הויא הכנה דטומאה. והא דאמר רב המנונא הכא בפחות משלשה על שלשה עסקינן וכו' אשכחנא ביה למקצת רבואתא פירושא דלאו דסמכא ודלא כהלכתא ולהכי איצטריכנא למכתביה ולברורי פירכי' ולפרושי שמעתתא פירושא מעליא אליבא דהלכתא והכי אשכחיה ליה דקא מוקים להא דרב המנונא בפחות מג' [אצבעות] על ג' וקאמר בתר הכי ומאן דחזא דרב המנונא דאייתי ראיה מג' על ג' ומוקים לה לפתילה דקתני במתני' בפתילה שיש בה פחות משלשה [טפחים] והא דחויה היא דהיכי קתני ר' עקיבא אומר טהורה והלא משנה שלימה שנינו מפני שאמרו שלש על שלש שנתמעטה טהורה אבל שלשה על שלשה שנתמעטה אף על פי שטהור מן המדרס טמא בכל הטומאות אלא פחות משלש על שלש הוא וכיון דאוקמה רב אדא בשלש על שלש אוקמה רב המנונא בפחות מג' והא דקאמר שלשה דהכנת מטליות בהדיא בפחות משלשה קתני לה והוא הדין לפחות משלש: הדין הוא פירושא דאשכחן ואנן מקשינן עליה כי קושיא דיליה מאי אמרת פחות משלש הוא ולהכי קתני רבי עקיבא טהורה ואימא לאידך גיסא היכי קתני ר' אליעזר אומר טמאה בפחות משלש על שלש והלא משנה שלימה שנינו מפני שאמרו שלש על שלש שנתמעטה טהורה ועוד היכי אמרת בפחות משלשה על שלשה קתני לה והוא הדין לפחות משלש על שלש וכי באיזה דין שוה פחות משלש על שלש לפחות משלשה על שלשה (טפחים) והלא פחות משלשה על שלשה טמאה בכל הטומאות חוץ מטומאת מדרס ופחות משלש על שלש טהורה מכולם ואי אפשר לדון טהור מטמא הרי נתברר לך דהני מילי לית בהו מששא ולאו דסמכא נינהו ולהכי חזינן לפרושי האי שמעתא פירושא מעליא ופירושא דסמכא אליבא דהלכתא עיקר האי שמעתא דפחות משלשה על שלשה עד שלש על שלש לא מטמא אלא אי אצנעיה ואי לא אצנעיה לא מטמא דתניא בתוספתא בענין שלש על שלש לעולם אינה טמאה עד שיצניענה לבגד ר"ש אומר לדבר שמקבל טומאה טמאה לדבר שאין מקבל טומאה טהורה וידוע שפחות משלשה על שלשה ושלש על שלש דינן שוה ובהאי הצנעה קא מיפלגי ר"א ור' יהושע ור' עקיבא דתנן פחות משלשה על שלשה שהתקינו לפקק בו את המרחץ ולנער בו את הקדרה ולקנח בו את הריחיים ר' אליעזר אומר בין מן המוכן בין שאינו מן המוכן טמא רבי יהושע אומר בין מן המוכן בין שאינו מן המוכן טהור רבי עקיבא אומר מן המוכן טמא שאינו מן המוכן טהור ואמר עולא ואיתימא רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן זרקו לאשפה דברי הכל טהור הניחו בקופסא דברי הכל טמא לא נחלקו אלא שתלאו במגוד או שהניחו אחורי הדלת פי' שאם הניחו בקופסא הרי הכינו והצניעו ואף על פי שחזר והתקינו לפקק [בו] את המרחץ ולנער בו את הקדרה שהן מעשה מוך בעלמא ודבר שאינו מקבל טומאה הוא לא בטיל ליה מתורת בגד ולא מפקא ליה ההיא תקנה מתורת בגד וטמא הוא לדברי הכל ואם זרקו לאשפה דברי הכל טהור דהא בטליה ובין התקינו לנער בו את הקדירה ובין לא התקינו טהור דהא כבר בטליה מעיקרא ולא בעי התקנה לאלין מילי כי פליגי בשתלאו במגוד או שהניחו אחורי הדלת ר' אליעזר סבר מוכן הוא וטמא הוא דכמי שהניחו בקופסא דמי ואף על פי שחזר והתקינו לנער בו את הקדירה וכיוצא בה לא נפק ליה מתורת בגד בההיא התקנה ורבי יהושע סבר כיון שלא הניחו בקופסא לאו מוכן הוא הילכך טהור הוא ואע"פ שלא התקינו לנער בו את הקדרה שהרי ביטלו מעיקרא והאי דקרי ליה מוכן דלגבי אשפה מוכן קרי ליה ור"ע

רבנו ניסים (הר"ן)

הוי כשאר בית ואינו צריך להטביל האהל עצמו דאין מקבל טומאה אלא כלים שתחתיו:

אלא פשתן: שהאהל עצמו טמא כדכתיב והזה על האהל ובגמרא יליף דבפשתן קא משתעי קרא ומיהו כי קאמרינן דבשאר דברים אין האהל עצמו טמא דוקא כשהוא מחובר לקרקע דהוה ליה כבית הא במטלטל כלי' המטלטלין המאהילין טמאין והכי מוכח בכמה דוכתי:

פתילת הבגד שקפלה: כדרך שגודלין פתילות:

הבהבה על השלהבת: כדי שתהא מוחרכת ותדליק יפה:

ר' אליעזר אומר טמאה היא: שאם יש בה שלש על שלש מקבלת טומאה דקפולה אין מבטלה מתורת בגד:

ואין מדליקין בה: כדמפרש טעמא בגמרא דקסבר ר"א שאין מדליקין לא בפתילה שאינה מוחרכת ולא בסמרטוטין שאינם מוחרכין לפי שאין דולקין יפה ואתי לאטויי:

ר"ע אומר טהורה היא: דס"ל לר"ע דקפולה מבטלה מתורת בגד:

ומדליקין בה: אע"פ שאינה מוחרכת ולא חיישינן דלמא אתי לאטויי:

גמ' בשלמא לענין טומאה בהא פליגי וכו' האריך בה הרב אלפסי ז"ל הרבה בהלכותיו

פירושים בדפוס וילנא שחסרים עדיין בוויקיטקסט