רי"ף על הש"ס/שבת/דף ו עמוד א

עמוד הקודם - רי"ף - רי"ף מסכת שבת - עמוד הבא

צורת הדף במהדורת ש"ס ווילנא

הלכות רב אלפסעריכה

בבגדה אסור. תאנא דבי אליהו: מעשה בתלמיד אחד שקרא הרבה ושנה הרבה ושימש תלמידי חכמים הרבה ומת בחצי ימיו, והיתה אשתו נוטלת תפיליו ומחזרתן בבתי כנסיות ובבתי מדרשות ואומרת להן: כתוב בתורה, "כי היא חייך ואורך ימיך", בעלי שקרא הרבה ושנה הרבה ושמש תלמידי חכמים הרבה, מפני מה מת בחצי ימיו? ולא היה אדם משיבה דבר. פעם אחת נתארחתי אצלה, אמרתי לה: בתי, בימי נדותיך מהו אצליך? אמרה לי: חס ושלום, אפילו באצבע קטנה לא נגע בי. בימי לבוניך מהו אצליך? אמרה לי: אכל עמי ושתה עמי וישן עמי הוא בבגדו ואני בבגדי, אבל לא בקירוב בשר, אבל חס ושלום לא עלה על דעתו לדבר אחר. אמרתי לה: ברוך המקום שהרגו, שלא נשא פנים לתורה, שהרי אמרה תורה: "ואל אשה בנדת טומאתה לא תקרב". כי אתא רב דימי אמר: מטה חדא הואי. במערבא אמרי, אמר רב יצחק בר יוסף: סינר מפסיק בינו לבינה:

מתני'עריכה

ואלו מן ההלכות שאמרו בעליית חנניה בן חזקיה בן גרון כשעלו לבקרו, נמנו ורבו בית שמאי על בית הלל, י"ח דבר גזרו בו ביום. בית שמאי אומרים: אין שורין דיו סממנין וכרשינין אלא כדי שישורו מבעוד יום, ובית הלל מתירין. בית שמאי אומרים: אין נותנין אונין של פשתן לתוך התנור אלא כדי שיהבילו מבעוד יום, ולא את הצמר ליורה אלא כדי שיקלוט את העין, ובית הלל מתירין:

גמ'עריכה

תנו רבנן: פותחין מים לגנה ערב שבת עם חשיכה, והיא הולכת ומתמלאה כל היום כולו, ומניחין מוגמר תחת הכלים, והם הולכין ומתגמרין כל היום כולו, ומניחין גפרית חחת הכלים, והן הולכין ומתגפרין כל השבת כולה, ומניחין קילור על גב העין ואספלנית על גבי מכה, והם הולכין ומתרפאין כל השבת כולה. ואין נותנין חטים לתוך הריחים של מים


רש"י (ליקוטים)עריכה

רבינו נסיםעריכה