רי"ף על הש"ס/שבת/דף א עמוד ב

רי"ףעריכה

תבנית:דפי הרי"ףחשובה לו כארבעה על ארבעה, וכן כי אתא רבין אמר ר' יוחנן: ידו של אדם חשובה לו כארבעה על ארבעה. תניא: היתה ידו מליאה פירות והוציאה לחוץ אסור להחזירה, ותניא אידך מותר להחזירה, הא והא בשוגג ולא קשיא, כאן לאותה חצר כאן לחצר אחרת, וכדבעא מיניה רבא מרב נחמן: היתה ידו מליאה פירות והוציאה לחוץ מהו שיחזירנה לאותה חצר? אמר לו מותר, לחצר אחרת מאי? אמר לו אסור, ומאי שנא? אמר ליה לכי תיכול עלה כורא דמילחא, התם לא אתעבידא מחשבתו, הכא אתעבידא מחשבתו. אמר רב ביבי בר אביי: הדביק פת בתנור התירו לו לרדותה קודם שיבא לידי איסור סקילה. הא מילתא מקשו בה רבנן: מכדי רדיית הפת חכמה היא ואינה מלאכה, כדגרסינן בפרק כל כתבי הקדש, תנא דבי שמואל: כל מלאכת עבודה לא תעשו, יצאת רדיית הפת ותקיעת שופר שהיא חכמה ואינה מלאכה, ואלא מאי טעמא לא שריוה הכא? משום שלא יבא לידי איסור סקילה, הא לאו הכי אסירא, ואמאי? והא לאו מלאכה קא עביד, ופריקו בה כמה פירוקי דלא דייקי גבן ומשום הכי לא כתבינן להו, אבל אנן הכי מסתברא לן בפירוקא דהאי קושיא, אע"ג דרדיית פת בתנור חכמה היא ואינה מלאכה, לא שרו לה רבנן אלא היכא דשכח פת בתנור וקדש עליו היום, דמציל ממנה מזון שלש סעודות לשבת ומשום כבוד השבת, ואפילו הכי בעי לשנויי כדקתני לקמן: ולא ירדה במרדה אלא בסכין, אבל רדייה שלא לסעודת שבת לא שריוה ליה רבנן, ורדייה דהכא לאו לסעודת שבת היא, דהא לא חזיא לאכילה, ומשום הכי לא שרו ליה רבנן אלא משום שלא יבא לידי


שימו לב! דף זה כולל תוכן חדש (למעלה) ותוכן ישן (למטה).

יש לשלב ביניהם ואח"כ למחוק תבנית זו.


עמוד הקודם - רי"ף - רי"ף מסכת שבת - עמוד הבא

צורת הדף במהדורת ש"ס ווילנא


הלכות רב אלפסעריכה

תבנית:דפי הרי"ףחשובה לו כארבעה על ארבעה, וכן כי אתא רבין אמר ר' יוחנן: ידו של אדם חשובה לו כארבעה על ארבעה. תניא: היתה ידו מליאה פירות והוציאה לחוץ אסור להחזירה, ותניא אידך מותר להחזירה, הא והא בשוגג ולא קשיא, כאן לאותה חצר כאן לחצר אחרת, וכדבעא מיניה רבא מרב נחמן: היתה ידו מליאה פירות והוציאה לחוץ מהו שיחזירנה לאותה חצר? אמר לו מותר, לחצר אחרת מאי? אמר לו אסור, ומאי שנא? אמר ליה לכי תיכול עלה כורא דמילחא, התם לא אתעבידא מחשבתו, הכא אתעבידא מחשבתו. אמר רב ביבי בר אביי: הדביק פת בתנור התירו לו לרדותה קודם שיבא לידי איסור סקילה. הא מילתא מקשו בה רבנן: מכדי רדיית הפת חכמה היא ואינה מלאכה, כדגרסינן בפרק כל כתבי הקדש, תנא דבי שמואל: כל מלאכת עבודה לא תעשו, יצאת רדיית הפת ותקיעת שופר שהיא חכמה ואינה מלאכה, ואלא מאי טעמא לא שריוה הכא? משום שלא יבא לידי איסור סקילה, הא לאו הכי אסירא, ואמאי? והא לאו מלאכה קא עביד, ופריקו בה כמה פירוקי דלא דייקי גבן ומשום הכי לא כתבינן להו, אבל אנן הכי מסתברא לן בפירוקא דהאי קושיא, אע"ג דרדיית פת בתנור חכמה היא ואינה מלאכה, לא שרו לה רבנן אלא היכא דשכח פת בתנור וקדש עליו היום, דמציל ממנה מזון שלש סעודות לשבת ומשום כבוד השבת, ואפילו הכי בעי לשנויי כדקתני לקמן: ולא ירדה במרדה אלא בסכין, אבל רדייה שלא לסעודת שבת לא שריוה ליה רבנן, ורדייה דהכא לאו לסעודת שבת היא, דהא לא חזיא לאכילה, ומשום הכי לא שרו ליה רבנן אלא משום שלא יבא לידי

רש"י (ליקוטים)עריכה

רבינו נסיםעריכה