רי"ף על הש"ס/פסחים/דף ד עמוד ב

הלכות רב אלפס

ואומר: "נר ה' נשמת אדם חופש כל חדרי בטן" (משלי כ כז). ואכסדרה דנפיש נהוריה, בודקין אותה אפילו לאור החמה:

כל מקום שאין מכניסין בו חמץ אין צריך בדיקה וכו'. הא דאמרי בית הלל שתי שורות החיצונות שהן העליונות, פליגי בפירושה רב ושמואל, והלכה כשמואל, דאמר עליונה ושלפנים הימנה, דהויין להו תרוייהו עליונות.

תנו רבנן: חורי הבית העליונים והתחתונים וגג היציע ורפת ולולין ומתבן ואוצרות יין ואוצרות שמן אין צריכין בדיקה. והתניא: אוצרות יין צריכין בדיקה? התם במסתפק מהן. תני רבי חייא: עשו אוצרות שכר בבבל כאוצרות יין בארץ ישראל, במסתפק מהן. (וככר בשמי קורה לא סגי בביטול, אלא צריך סולם להורידו, דילמא נפל ואתי למיכליה).

אמר רב חסדא: בי דגים אין צריך בדיקה. והתני: צריך בדיקה? לא קשיא, הא ברברבי, הא בזוטרי. אמר רבה בר רב הונא: בי מילחי ובי קירי צריכין בדיקה. אמר רב פפא: בי ציבי ובי תמרי צריכין בדיקה.

תניא: חור שבין אדם לחבירו, זה בודק עד מקום שידו מגעת וזה בודק עד מקום שידו מגעת והשאר מבטלו בליבו. תניא: חור שבין יהודי לארמאי, (זה) בודק עד מקום שידו מגעת והשאר מבטלו בליבו. פלימו אומר: כל עיקר אינו בודק, מפני הסכנה, שמא יאמר הנכרי: כשפים הוא עושה לי.

אמר רבא: חצר אינה צריכה בדיקה, מפני שהעורבים מצויין שם:

מתני'

אין חוששין שמא גררה חולדה מבית לבית וממקום למקום, אם כן מחצר לחצר ומעיר לעיר? אין לדבר סוף. ר' יהודה אומר: בודקין אור ארבעה עשר ובארבעה עשר בשחרית ובשעת הביעור, וחכמים אומרים: אם לא בדק אור י"ד יבדוק בי"ד, לא בדק בי"ד יבדוק בתוך המועד, לא בדק בתוך המועד יבדוק לאחר המועד. ומה שהוא משייר יניחנו בצינעה, כדי שלא יהא צריך בדיקה אחריו. פירוש בתוך המועד ולאחר המועד, בתוך הפסח ולאחר הפסח:

גמ'

ומה שהוא משייר יניחנו בצינעה וכו' כגון שהניח עשר ומצא תשע, אבל אם לא ידע כמה הניח, אע"פ שלא

רבנו ניסים (הר"ן)

בעת ההיא אחפש את ירושלים בנרות ואומר נר (אלהים) [ה'] נשמת אדם חופש כל חדרי בטן ובגמ' פריך האי קרא בתרא למה לי ומשני ליה:

חורי הבית העליונים: יותר מדאי והתחתונים יותר מדאי אין נוחין להשתמש ואין צריכין בדיקה:

גג היציע: הואיל והוא משופע א"צ לבדוק אבל שאר גגין שלהן לא היו משופעין:

רפת בקר: אם היה שם חמץ הבהמות אכלוהו:

לולין: מקום דירת התרנגולין:

מתבן: בית התבן דמה דרכו של חמץ לשם:

במסתפק: אוצר שמסתפק יין לשלחנו צריך בדיקה שפעמים שהשמש נכנס שם באמצע סעודה ופתו בידו אבל שמן מוכח בגמרא דאפי' במסתפק ממנו אין צריך בדיקה לפי שיש קבע לספוקו ולא נתפרש זה בהלכות ואפשר דהיינו טעמא דכיון שנהגו עכשיו להדליק בשמן הוו להו אוצרות שמן כבי קירי דאמרינן לקמן דצריך בדיקה:

הא ברברבי: בית דגים גדולים אין צריכין בדיקה לפי שיש להם קבע ואומד וא"צ לעמוד ולהביא [אבל זוטרי אין להם קבע ואומד וצריך לעמוד ולהביא]:

בי מלח: בית המלח:

בי קירי: בית השעוה צריכין בדיקה לפי שעומד השמש באמצע הסעודה [ופתו בידו] להביא מלח ונרות:

פלימו אומר וכו': וקיי"ל כוותי' והכי מוכח בגמ':

מפני הסכנה: ואע"ג דשלוחי מצוה אינן נזוקין היכא דשכיח היזיקא שאני:

חצר אינה צריכה בדיקה: אמצעי של חצר אבל חורין צריכין בדיקה וכן דעת הר"ם במז"ל בפ' שני מהלכות חמץ ומצה. ובתי מדרשות ובתי כנסיות צריכין בדיקה [והכי אי' בירושל'] ומש"ה צריכה להן בדיקה שכן נכנסין בו בעבוריות ובראשי חדשים פי' סעודות שהיו עושין למנין קדוש החדש ולמנין עבור שנה ולדידן נמי משום תינוקות שנכנסין שם ופתן בידן:

מתני' אין חוששין שמא גררה: אין לדבר סוף שאי אפשר לכל ישראל לבדוק חמצם כאחת ודייקינן בגמרא טעמא דלא חזינן הא חזינן חיישינן:

ובודקין אור י"ד וכו': מסקי' בגמ' דה"ק אם לא בדק אור י"ד בודק י"ד שחרית ואם לא בדק בי"ד שחרית בודק בשעת הביעור דהיינו שעה ששית אבל מכאן ואילך אינו בודק דחייש ר' יהודה דלמא אתי למיכל מיניה ורבנן לא גזרי דכיון דהוא עצמו מחזר אחריו לשרפו לא אתי למיכל מיניה:

יבדוק בתוך המועד: פירש"י ז"ל בשעה ששית ולא נהירא דמאי שנא דרבי יהודה קרי ליה שעת הביעור ורבנן קרי ליה תוך המועד ואיכא למימר דמשום דלר' יהודה אינו בודק מכאן ואילך מיקרי שעת הביעור אבל לרבנן דס"ל שהוא בודק לאחר מכאן לא מיקרי להו שעת הביעור ואכתי לא ניחא לן שרש"י ז"ל פי' לא בדק בתוך המועד יבדוק לאחר המועד דהיינו לאחר הביעור עד שתחשך ואיכא למידק ומשתחשך ואילך למה לא יבדוק ואפשר דהיינו טעמא משום דאפילו רבנן מודו דכל היכא דענוש כרת אפילו מחזר עליו לשרפו חיישינן דילמא אתי למיכל מיניה ולא סמכינן אההיא טעמא אלא עד שתחשך דליכא כרת אבל הנכון כמו שפירש הרב אלפסי ז"ל שיבדוק בי"ד היינו כל יום י"ד לא בדק בי"ד כלל יבדוק בתוך המועד דהיינו בתוך הפסח לא בדק בתוך המועד דהיינו תוך הפסח יבדוק לאחר הפסח דאע"ג דלא מיתסר אלא מדרבנן כי היכי דקנסוהו רבנן משום דעבר עליה בבל יראה ובל ימצא לאסרו ואפי' בהנאה עשו חזוק לדבריהם כשל תורה להצריכו אף בדיקה:

ומה שמשייר בלילה לצרכו שיאכל בלילה וגם בבקר יניחנו בצינעא

פירושים בדפוס וילנא שחסרים עדיין בוויקיטקסט