רי"ף על הש"ס/עבודה זרה/דף כט עמוד ב

הלכות רב אלפס

ומשמר וכו':

גמ' ת"ר אחד הלוקח ואחד השוכר בית בחצירו של עובד כוכבים ומלאהו יין וישראל דר בו באותו חצר מותר ואע"פ שאין מפתח וחותם בידו בחצר אחרת מותר והוא שמפתח וחותם בידו וחכ"א לעולם אסור עד שישב ומשמר או עד שיבא ממונה שאינו בא לקיצין:

יינו של עובד כוכבים ברשותו וישראל דר בו באותה חצר מותר ואף על פי שאין מפתח וחותם בידו בחצר אחרת אסור ואע"פ שמפתח וחותם בידו וחכ"א לעולם אסור וקי"ל כתנא קמא דקאי כר"א דלא חייש

רבנו ניסים (הר"ן)

וכו' והלה כותב לו התקבלתי כתב רש"י ז"ל אם יש מפתח וחותם ביד ישראל (וכתבינן) [וכתביה] כי היכי דלא תיקשי ליה ברייתא דגמרא ולפי זה (לא) צריכינן למימר דסיפא ארישא סמיך ובמשנתנו כתב ואפילו בלא מפתח וחותם שרי ולפיכך הוצרך לומר דסיפא ארישא סמיך כדי שלא תקשה עליו ברייתא זו שאמרנו ואע"פ שדבריו מוחלפין בטעמן הרי הן מוכיחין דהך ברייתא אקשיתיה ז"ל אבל אין פירושו מחוור דא"כ ליערבינהו וליתנינהו הכי המטהר יינו של עובדי כוכבים ונתנו ברשותו וכתב התקבלתי בבית שהוא פתוח לרה"ר וכו' מותר אבל אם רצה ישראל להוציאו ואינו מניחו אסור עד שישב שומר ועוד דבתוספתא משמע דבבית פתוח לרה"ר בלחוד שרי ואפילו לא כתב לו התקבלתי דתניא התם ישראל שהכניס יין ברשות עובד כוכבים אם יש עליו מפתח או חותם מותר ואם לאו אסור לוה עליו מן העובד כוכבים אף על פי שיש עליו מפתח או חותם אסור ואם היה אוצר פתוח לרה"ר מותר וכו' מדתני לוה עליו מן העובד כוכבים מותר בפתח פתוח לרה"ר שמעינן מינה דהוא הדין ליינו של העובד כוכבים ברשותו ולא כתב לו התקבלתי דהא כי הדדי נינהו ושמע מינה דרישא דמתני' בשלא כתב לו התקבלתי ואפילו הכי בבית פתוח לרשות הרבים מותר ואפילו בלא מפתח [וחותם] מדלא מדכר ליה במתני' כלל לפיכך פירש הראב"ד ז"ל דבבי דמתני' כל חדא באפיה נפשיה היא רישא קתני דבבית שהוא פתוח לרה"ר בעיר שיש בה ישראל ועובד כוכבים מותר ואפילו לא כתב לו התקבלתי שכיון שאוצר זה פתוח לרה"ר ואין העובד כוכבים יכול ליכנס לתוכו אלא דרך שם כיון שנעל ישראל אוצרו אע"ג דליכא מפתח ולא חותם חמרא שרי שאם בא עובד כוכבים ליכנס שם דרך רשות הרבים מירתת ואמר חזו לי ישראל ולא זבני מינאי דומיא דמאי דאמרינן בפרק אין מעמידין (דף לא ב) בין הגתות שנו דכיון דכולי עלמא אפכי מירתת ואמר השתא [אי חזי] לי [מפסדו] דאע"ג דהתם אמרינן דבחביות פתוחות אסור הכא שרי דהתם כיון דבידו הוא נגע ולא מירתת אבל הכא כיון דמירתת מליכנס לאוצר אפילו פתוחות מותרות מיהו אם נמצא העובד כוכבים עומד בצד היין אסור דלא עדיף מביתו של ישראל [דתנן] אם יש לו עליה מלוה אסור כך הוא פירושא דבבא דרישא אבל בבא דסיפא תני שריותא אחריתי דהיכא שכתב לו התקבלתי סגי בהכי אע"פ שאין הפתח פתוח לרשות הרבים [ואפי' אין מפתח וחותם בידו] וכי היכי דלא תיקשי לן ההיא ברייתא דתניא בגמ' דלוקח ושוכר בית בחצרו של עובד כוכבים כל היכא שאין ישראל דר באותו חצר דצריך מפתח וחותם וכמו שכתבנו למעלה בשטתו של רש"י ז"ל על כרחין אית לן לפרושי דהכא בבית שהוא פתוח למבוי עסקינן ומשום הכי שרי בלא מפתח וחותם וארישא סמיך דתנן בה בבית שהוא פתוח לרשות הרבים וכו' מותר ומשום הכי קתני סיפא דהיכא שכתב לו התקבלתי לא בעינן שיהא פתוח לרשות הרבים אבל פתוח למבוי מיהא בעינן אי נמי דברייתא דגמרא מיירי כגון שהעובד כוכבים דר באותו חצר אבל במתני' בשאין העובד כוכבים דר באותו חצר עסקינן הילכך כל שישראל דר באותה העיר מותר אפילו בלא מפתח וחותם דמסתפי מיניה ואם אינו מניחו להוציאו מרשותו עד שיתן לו מעותיו אף על פי שכתב לו התקבלתי אסור לפי שאין כתיבת התקבלתי אלא הערמה בעלמא ואסור עד שיושיב שומר כדקתני רישא ובהך סיפא נמי כתבו מקצת מן המפרשים ז"ל דדוקא כגון שלא נמצא העובד כוכבים עומד שם אבל נמצא שם אסור דכיון שהבית שלו אינו נתפס כגנב על הכניסה וחיישינן דלמא נגע והקשה עליהם הרשב"א ז"ל דלעיל בגמרא [דף ס ב] עלה דמתני דעובד כוכבים שנמצא עומד בצד בור של יין ואמר שמואל והוא שיש לו מלוה על אותו יין אמר רב אשי מתני' נמי דיקא דקתני המטהר יינו של עובד כוכבים ונתנו ברשותו והלה כותב לו התקבלתי ממך מעות מותר אבל אם רצה ישראל להוציאו ואין מניחו עד שיתן לו מעותיו זה היה מעשה בבית שאן ואסרוהו ש"מ מלוה על אותו יין בעינן [שמע מינה]. דאלמא דבמתני' [בתרייתא] נמי אפילו נמצא עומד בצד הבור שרי אע"פ שעדיין ישראל חייב לו דמי יין כיון שכתב לו התקבלתי ממך מעות לומר שהמעות חוב הן עליו ואין היין אפותיקי להם מדמוכחינן מינה הא דאמר שמואל והוא שיש לו מלוה על אותו היין משמע דבמתני' אפילו נמצא עומד בצד הבור שרי ולדידי לא קשיא מידי דהתם משוינן יינו של עובד כוכבים אפילו אינו עומד בצד הבור ליינו כלומר ליינו של ישראל בשנמצא עומד בצד הבור אבל ביינו של עובד כוכבים שנמצא עומד בצד הבור אין לנו ראיה משם ואף מדברי רש"י ז"ל לקמן בפרק השוכר נראה שכל שיוכל להשמט ואינו נתפס כגנב לבעל הבית אסור ועובדא דלקמן [דף סא ב] דההוא כרכא דהוה יתיב ביה חמרא דישראל ועובד כוכבים אשתכח עובד כוכבים דהוה קאי ביני דני ואמר רבא אם נתפס עליו כגנב חמרא שרי ואם לאו אסור (והכי) מוכח דכל שאינו נתפס כגנב על הכניסה אסור אע"פ שרש"י ז"ל לא כתב שם כן ולא דמי למניח עובד כוכבים בחנותו דשרינן לקמן דשאני התם שעומד שם ברשות ישראל אבל זה שנכנס שלא ברשות חיישינן אבל עדיין לבי מגמגם להתיר במטהר יינו של עובד כוכבים ונתנו ברשותו וכתב לו התקבלתי כל שהבית מיוחד לישראל דכל כי האי גוונא הוי נתפס כגנב על הכניסה. ויש לרבינו תם ז"ל בכאן שטה אחרת שהוא סובר דכולה מתני' במפתח וחותם אי נמי במפתח או חותם מיירי על פי הסברות שכתבתי בפרק אין מעמידין [סי' אלף רלג] ושטה זו נכונה אצלי דתנא לא עסיק ותני אלא במאי דחמיר טפי יינו של עובד כוכבים מיינו של ישראל ולשנות ההכשר המיוחד בו שהוא צריך יותר מיינו של ישראל שכל שהוא פתוח לרה"ר או שכתב התקבלתי הוי דינו כיין של ישראל והאי דלא מדכר מפתח וחותם לא קשיא משום דלא חזינא בכולהי תנויין דמדכר ליה תנא דמתני' כלל. ויש מי שאומר דבמאי דאמרינן דמטהר יינו של עובד כוכבים צריך שומר דחותם בתוך חותם כשומר דמי וראיה לדבר מדקתני ברייתא דגמרא [דף סא א] גבי לוקח ושוכר בית בחצרו של עובד כוכבים ומלאהו יין וישראל דר בחצר אחרת [דף סא ב] וחכמים אומרים לעולם אסור עד שיהא שומר יושב ומשמר כדקתני מתני' במטהר ובודאי דשומר דהתם לאו דוקא דבחותם בתוך חותם סגי מדאמרינן בפרק אין מעמידין (דף לא א) אליבא דרבנן ור' יוחנן אמר אפילו יין משתמר בחותם בתוך חותם דאלמא שומר דקאמרי רבנן היינו למעוטי חותם אחד אבל שני חותמות כשומר הוו ואף אנו נאמר דשומר דקתני במתני' במטהר דהוא הדין לשני חותמות וכתב הרמב"ן ז"ל שאינו כן דעת הראשונים ז"ל אבל נמצא כן למקצת רבני הצרפתים ז"ל:

גרסינן בגמ' [דף סא א] בעיר שכולה עובדי כוכבים נמי הא איכא רוכלין המחזירין בעיירות: כלומר מוכרי בשמים וישראלים הן ועוברין מעיר לעיר ומרתת עובד כוכבים דילמא חזו ליה דרך רה"ר. ומפרקינן אמר שמואל בעיר שיש בה דלתים ובריח. פירש רש"י ז"ל שאין נכנסין בה אלא ברשות וכולי עלמא ידעי כי עייל בה ומצי למיקם עלה ההיא שעתא והראב"ד ז"ל פירש דעיר שיש בה דלתים ובריח חשובה ורוכליה בתוכה ואינה צריכה לרוכלין אחרים שיבואו מחוצה לה:

אמר רב יוסף חלון כרה"ר דמי: כלומר אפילו בית פתוח לחצר וחלון פתוח בחצר לרשות הרבים כנגד פתח הבית כמאן דפתוח בית לרשות הרבים דמי אי נמי אם חלון של ישראל פתוח כנגד פתח הבית כרשות הרבים דמי ואשפה כרשות הרבים דמיא לפי שדרך אשפה לישב בני אדם עליה:

דקל כרשות הרבים דמיא: כלומר אם דקל של ישראל כנגד הפתח מתיירא עובד כוכבים עכשיו יעלה ליטול מן הפירות ויראני נוגע:

פסיק רישיה: כלומר שאינו עושה פירות פליגי בה רב אחא ורבינא חד אסר וחד שרי מאן דאסר אמר לך למה ליה דסליק התם ומאן דשרי אמר לך זמנין דאבדיה ליה בהמתו ואתא לעיוני בתרה. וקיי"ל בכל התורה כולה רבינא ורב אחא רב אחא לחומרא ורבינא לקולא וקי"ל כרבינא לקולא. וכתב הראב"ד דכי אמרינן באשפה ודקלא וחלון דשרי דוקא ביום אבל בלילה צריך לישן בתוכו וביום נמי דוקא בשהיה היין כולו עומד כנגד הפתח או שהיה נראה כולו מן האשפה ומן החלון ומן הדקל אבל אם אינו רואה בענין זה מה שכנגד הפתח מותר והשאר אסור וכן כשהוא פתוח לרשות הרבים וזו חומרא יתירה דאע"ג דאמרינן בפרק השוכר (דף ע א) ההוא ביתא דהוה מלא חמרא דישראל ועובד כוכבים ועאל עובד כוכבים ואחדיה לדשא באפיה והוה בזעא בדשא ואמר רבא כל דבהדי בזעא שרי דהאי גיסא ודהאי גיסא אסור התם היינו טעמא משום דאיכא ריעותא דעאל ואחדא לדשא אבל הכא כיון דפתח פתוח לרשות הרבים אי נמי איכא חלון או דיקלא מירתת ולא עייל וכי תימא וכיון דברוכלין המחזירין בעיירות סגי אמאי בעינן במתניתין בעיר שכולה עובדי כוכבים שיושיב שומר ליסגי בישראל דר באותה העיר ליתא דהתם רבים נינהו ומירתת דילמא חד מנייהו חזי ליה אבל מישראל יחידי לא מירתת:

תנו רבנן אחד הלוקח ואחד השוכר וכו' בחצר אחרת: ישראל דר בחצר אחרת:

או עד שיבא ממונה שאינו בא לקיצין: ממונה על כך לשמור אוצרות העיר ומרתפותיהן ואינו בא לשעה קבועה על כך הילכך כל שעתא ושעתא מיסתפי השתא אתי: וקי"ל כתנא קמא דקאי כר' אליעזר דלא חייש לזיופא ופסקינן לעיל בפרק אין מעמידין (דף לא א) כותיה:

גרסי' בגמ' עלה דמתני' דתנן רבי שמעון בן אלעזר אומר כל רשות עובדי כוכבים אחת הוא [דף סא ב] איבעיא להו ר"ש בן אלעזר להקל או להחמיר רב יהודה אמר זעירי להקל רב נחמן אמר זעירי להחמיר רב יהודה אמר זעירי להקל הכי קאמר תנא קמא כשם שברשותו אסור כך ברשות עובד כוכבים אחר [נמי] אסור

פירושים בדפוס וילנא שחסרים עדיין בוויקיטקסט