רי"ף על הש"ס/עבודה זרה/דף יח עמוד א

הלכות רב אלפס

בר בר חנה אמר רבי יוחנן בעומדין על פתח מדינה:

אמר (בד"ס הגי' רבא) רבה מחלוקת בשל כרכים אבל בשל כפרים דברי הכל אסורין דלפלחינהו עבדי להו:

מתני' המוצא שברי צלמים הרי אלו מותרים מצא תבנית יד או תבנית רגל הרי אלו אסורין מפני שכיוצא בהן נעבד:

גמ' אמר שמואל אפילו שברי עבודת כוכבים מותרין והאי דקתני מצא תבנית יד או תבנית רגל הרי אלו אסורין בעומדין על בסיסן שהן כמי שנעשו מתחלה לכך ולא כמי שנשברו:

איתמר עבודת כוכבים שנשברה מאיליה רבי יוחנן אמר אסורה וריש לקיש אמר מותרת וקיימא ליה כרבי יוחנן והאפרוחין שקננו בעצי אשרה ואינן צריכין לאמן מותרים אבל ביצים או אפרוחים שצריכין לאמן אסורין:

מתני' המוצא כלים ועליהן צורת חמה וצורת לבנה וצורת דרקון יוליכם לים המלח רשב"ג אומר על המכובדין אסורין

רבנו ניסים (הר"ן)

שמואל דאוקמא באנדרטי של מלכים אלא אוקמתא באפי נפשה הוא ופסק הרב ז"ל כרבי יוחנן:

אבל בשל כפרים לדברי הכל אסורין: דבני כפר לא עבדי לנוי:

מתני' המוצא שברי צלמים הרי אלו מותרין: אפי' לר"מ ואפילו ידוע שנשתברו מאליהן וטעמא מפרש בגמרא משום דכי הוו שלמים ספק עבדום ספק לא עבדום ואם תמצא לומר עבדום אימא בטלום להנך שברים והוי ספק ספקא ולקולא:

מפני שכיוצא בהן נעבד: תבנית יד לבדה הן עובדין:

גמ' אמר שמואל אפי' שברי עבודת כוכבים: לא תימא שברי צלמים דוקא משום דשמא לא עבדום מעולם אפי' כשהיו שלמים דאפילו שברי עבודת כוכבים שראינוה שעבדוה כשהיתה שלימה שבריה מותרין ומפרשינן בגמ' דהאי דתנא שברי צלמים ולא אשמועינן רבותא טפי בשברי עבודת כוכבים היינו משום דקא בעי למתני סיפא מצא תבנית יד וכו' דאי תנא ברישא עבודת כוכבים הוה אמינא דדוקא בעבודת כוכבים הוא דמצא תבנית יד או תבנית רגל אסורין אבל צלמים אפי' תבנית יד [או תבנית רגל] שרי להכי תנא ברישא צלמים לומר דאע"ג דשמא לא עבדום אפ"ה בשבר חשוב כגון תבנית יד חיישינן:

ובעומדין על בסיסן: כלומר על מקום המתוקן להם דכיון דאותבינהו התם הרי הן כמי שעשאן מתחלה לכך ולא נשברו:

עבודת כוכבים שנשתברה מאליה ר' יוחנן אמר אסורה: דמשום שנשברה לא מבטל לה:

ור"ל אמר מותרת: דמימר אמר אנפשה לא מצלה אההוא גברא מצלה בתמיה הלכך מבטל לה וקי"ל כר' יוחנן וצריך בירור כיון שהרב אלפסי ז"ל פוסק כר' יוחנן דעבודת כוכבים שנשברה מאליה אסורה היאך הביא בהלכותיו הא דשמואל דאמר אפילו שברי עבודת כוכבים [מותרין] דמשמע דטעמיה משום דעבודת כוכבים שנשתברה מאליה מותרת ואיכא למימר דלאו משום הכי אמר לה דבגמ' בסוף פירקין [דף מט ב] גבי פלוגתייהו דרב ושמואל בעבודת כוכבים שנשתברה מאליה אי צריכה לבטל כל קסם וקסם או לא ואמרינן דכ"ע עובדין לשברים אלמא אפשר דסבירא ליה לשמואל דעבודת כוכבים שנשברה מאליה אסורה אלא ודאי היינו טעמא דשמואל משום דלנשברה מאליה לא חייש דמסתמא עבודת כוכבים אינה משתברת מאליה דעובד כוכבים מנטר לה שפיר ומש"ה המוצא שברי עבודת כוכבים שרו ואע"ג דאי ודאי נשברה מאליה שבריה אסורין וכדרבי יוחנן לנשברה לא חיישינן משום דלא שכיחא אלא אמרינן דעובד כוכבים רתח עליה ושברה משום הכי שריא דבטולי בטלה וכן כתב רש"י ז"ל בסוף פירקין עלה דההיא דפלוגתייהו דרב ושמואל וזהו טעמו של הרב אלפסי ז"ל שפסק כשמואל דאמר דמוצא שברי עבודת כוכבים מותרין וכרבי יוחנן דאמר דעבודת כוכבים שנשברה מאליה אסורה אלמא סבירא ליה ז"ל דלא פליגי אהדדי וכדכתיבנא והיינו טעמא דלא מותבי' לשמואל מהנך תיובתא דמותבינן בגמ' לר"ל משום דשמואל אפשר כר' יוחנן סבירא ליה וכדכתיבנא וכי תימא והא לקמן גבי פלוגתייהו דרב ושמואל בעבודת כוכבים שנשברה מאליה אי צריכה לבטל כל קסם וקסם או לא אמרינן במסקנא ואי בעית אימא דכ"ע אין עובדין לשברים דאלמא מסקנא דגמרא דעבודת כוכבים שנשברה מאליה שריא איכא למימר דלההוא לישנא כי אמרינן אין עובדין לשברים ה"מ בשעיקר עבודת כוכבים קיים דומיא דמתני' דאייתינן עלה ההיא פלוגתא דתנן שפאה לצרכה אסורה דכיון שלא נשברה ממנה אלא מיעוטא בכי האי גוונא אין עובדין לשברים אלא לגוף העבודת כוכבים שאין עובדין לשנים לגוף העבודת כוכבים ולשבריה אבל מ"מ לגופיה של עבודת כוכבים עובדין ואע"פ שנשתבר ממנה קצתה דאע"ג דאי שברה עובד כוכבים אפילו בקטיעת ראש אצבעה בטלה כי נשתברה מאליה אסורה דכיון דקי"ל דעבודת כוכבים שנשתברה מאליה אסורה אלמא לא אמרי עובדיה דאע"ג דמתברה אנפשה לא מצלה לההוא גברא מצלה אלא עובדין עבודת כוכבים ושבקי לשבריה זה נראה דעתו של הרב אלפסי ז"ל אבל לפי שיטה זו יותר נוח לי לומר דמעיקרא נמי כי אמרינן דכ"ע עובדין לשברים בכי האי גוונא אמרינן דאפשר דסבירא לן דאפילו סבירא ליה לשמואל דעבודת כוכבים שנשתברה מאליה מותרת בעיקר עבודת כוכבים קיים מודה דעובדין אף לשבריה ולא כפירושו של רש"י ז"ל והר"מ במז"ל סובר דשמואל ורבי יוחנן פליגי דטעמיה דשמואל דשרי בשברי עבודת כוכבים משום דסבירא ליה דעבודת כוכבים שנשתברה מאליה מותרת כר"ל ולא קי"ל כוותיה שכן כתב בפרק ח' מהלכות עבודת כוכבים עבודת כוכבים שנשתברה מאליה שבריה אסורין בהנאה עד שיבטלוה לפיכך המוצא שברי עבודת כוכבים הרי אלו אסורין בהנאה שמא לא בטלוה העובד כוכבים וזה יותר נכון בעיני משום דההיא סוגיא דסוף פירקין דעלה אמרי' ואיבעית אימא דכ"ע אין עובדין לשברים לא משמע דמתוקמא בעיקר עבודת כוכבים קיימת דסתמא אמרי' עבודת כוכבים שנשתברה מאליה דמשמע שנשתברה כולה ולפיכך יותר נכון אצלי לומר דמעיקרא כי קא אמרי' בעובדין לשברים היינו משום דהוה מהדרינן למימר דשמואל דאמר דשברי עבודת כוכבים מותרין אמר הכי משום דס"ל דודאי עובד כוכבים שברה ושבריה מותרים מן הטעם שכתבנו ולאו משום דס"ל דע"י שנשתברה מאליה מותרת וללישנא בתרא דאמרי' ואיבעית אימא דכ"ע אין עובדין לשברים הדרינן למנקט מימריה דשמואל כפשטיה דמשום הכי שרי בשברי עבודת כוכבים משום דסבירא ליה דעבודת כוכבים שנשתברה מאליה מותרת ומשום הכי מסקינן דכ"ע אין עובדין לשברים והאי דלא מותבינן לשמואל הנך תיובתא דמותבינן לר"ל בגמרא היינו משום דהוה מצי למדחינהו אליבא דשמואל ולמימר דמאי דשרי בשברי עבודת כוכבים לאו משום דס"ל דעבודת כוכבים שנשתברה מאליה מותרת אלא משום דתלינן ואמרי' דעובד כוכבים שברה דהא תלמודא גופיה בהא נחית וסליק בסוף פירקין ואמר מעיקרא דכ"ע עובדין לשברים ועוד דכיון דר' יוחנן אותביה [לר"ל] גמרא מסדר ואזיל כל מאי דאיכא למיפרך עליה דר"ל ואי שמואל בעבודת כוכבים שנשתברה מאליה כר"ל ס"ל תקשי נמי לדידיה אבל מ"מ כיון דסתמא דסוגיין דסוף פירקין אמרי' דשמואל ס"ל דאין עובדין לשברים [דלא כר' יוחנן] ממילא אידחי הא דאמר שמואל הכא אפילו שברי עבודת כוכבים [מקמי דרבי יוחנן] ולפיכך לפי אותה גירסא הכתובה בקצת הנוסחאות בההיא שמעתא דלקמן דכ"ע אין עובדים לשברים דברי הר"ם במז"ל יותר נכונים אבל יש לרש"י ז"ל גירסא אחרת שהוא גורס בההיא שמעתא דכ"ע שברי שברים מותרין ולפי אותה גירסא יש לקיים הא דשמואל דהכא [בשברי שברים] דכי אמר ר' יוחנן עבודת כוכבים שנשתברה מאליה אסורה ה"מ בשנשתברה מאליה לשברים גדולים שעדיין שמה עליה אבל כל שנשתברה לשברים קטנים בכי האי גוונא ודאי שביק לה ולא פלח לה כלל והוי לה כעבודת כוכבים שהניחוה עובדיה בשעת שלום דמותרת כדאיתא לקמן:

אפרוחים שקננו בעצי אשירה ואין צריכין לאמן מותרין: דכיון דאין צריכין לאמן ליכא למגזר דלמא אתי לאיתהנויי מאילן גופיה שהרי אין צריכין לאילן כלל אבל כל שצריכין לאמן הרי הם צריכין גם כן לאילן שהאם מקננת בו ואי שרינן לאיתהנויי מינייהו אתי לאיתהנויי מאילן גופיה:

מתני' המוצא כלים ועליהן צורת חמה: מזל חמה וכן לבנה:

צורת דרקון: מין נחש ששמו פורו וכתב רש"י ז"ל דמתני' רבנן היא דאמרי [דף מ ב] כל [שאר] הצלמים מותרין הן ומשמע לי דנקיט לה לפום אוקמתא קמייתא דלעיל [דף מ ב] דגזר ר"מ כל הצלמים אטו מקומו אבל לאוקמתא דרב יהודה אמר שמואל [שם] דמוקי לה באנדרטי של מלכים ובעומדין על פתח מדינה דבהנהו קא אסר ר"מ משום דחשיבי להו אלמא אע"ג דתנן כל הצלמים אסורין לר"מ לאו כללא הוא אלא דוקא באנדרטי של מלכים ובעומדין על פתח מדינה הלכך הא מתני' דמיירי בכלים אפילו לר"מ אתיא דהני הוא דאסירי בסתמא אבל שאר צלמים שרי:

רשב"ג אומר על המכובדין אסורין: על כלים המכובדין שתשמישן בכבוד ובגמרא מפרש להו וגרסי' בירושלמי מה אנן קיימין אם דבר ברי שנעבדין אפילו מבוזים אסורין ואם דבר ברי שאינן נעבדין אפילו מכובדין מותרין אלא שאינן קיימין

פירושים בדפוס וילנא שחסרים עדיין בוויקיטקסט