רי"ף על הש"ס/עבודה זרה/דף יח עמוד ב

הלכות רב אלפס

ועל המבוזין מותרים:

רבי יוסי אומר שוחק וזורה לרוח או מטיל לים אמרו לו אף הוא נעשה זבל וכתיב דברים יג ולא ידבק בידך מאומה מן החרם:

גמ' תנו רבנן אי זה הוא צורת דרקון פירש ר"ש בן אלעזר כל שיש לו ציצין בין פרקיו מחוי רב אסי בין פירקי צואר א"ר חמא בר חנינא הלכה כרשב"א:

אמר רבה בר בר חנה א"ר יהושע בן לוי פעם אחת הייתי מהלך אחר רבי אלעזר הקפר בדרך ומצאתי טבעת ועליה דרקון מצא עובד כוכבים קטן ולא אמר לו כלום מצא עובד כוכבים גדול אמר לו בטלה ולא בטלה סטרו ובטלה שמע מינה תלת שמע מינה עובד כוכבים מבטל עבודת כוכבים שלו ושל חבירו ושמע מינה עובד כוכבים מבטל עבודת כוכבים בעל כרחו ושמע מינה היודע בטיב עבודת כוכבים ומשמשיה מבטל ושאינו יודע בטיב עבודת כוכבים ומשמשיה אינו מבטל גרסינן בפרק השוכר את הפועל (דף סד.) גר ותושב מהו שיבטל עבודת כוכבים דפלח מבטל דלא פלח לא מבטל או דלמא כל דבר מיניה מבטל והאי בר מיניה הוא ופשט רב נחמן מסתברא דפלח מבטל דלא פלח לא מבטל:

תנן התם דמות צורות לבנות היו לו לרבן גמליאל בעלייתו בטבלא ובכותל שבהן מראה ההדיוטות ואומר להם הכזה ראיתם או כזה ומי שרי והא כתיב (שמות כ) לא תעשון אתי לא תעשו כדמות שמשי המשמשין לפני במרום כגון חמה ולבנה כוכבים ומזלות להתלמד שאני דכתיב (דברים יח) לא תלמד לעשות אבל אתה למד להבין ולהורות תניא אידך לא תעשון אתי לא תעשון כדמות שמשי שמשמשין לפני במרום כגון חיות ואופנים שרפים וחיות הקדש ומלאכי השרת תניא כל הפרצופות מותרים חוץ מפרצוף אדם אמר רב הונא בריה דרב יהושע מפרקיה דאביי שמיע לי לא תעשון אתי לא תעשון אותי תנו רבנן לא יעשה אדם בית תבנית היכל אכסדרה תבנית אולם חצר תבנית עזרה שלחן תבנית שלחן מנורה תבנית מנורה אבל עושה של חמשה של ששה ושל שמנה ושל שבעה לא יעשה

רבנו ניסים (הר"ן)

בסתם. ומהא שמעינן שכל צורה שהיא נעבדת בודאי אין בה חלוק בין מכובדין למבוזין דמתני' בסתם כלומר שרוב העובדי כוכבים היו רגילין לעבדן אבל יש מקומות שאין אנו יודעין אם נעבדין שם או לאו ומשום הכי על המכובדין אסורין על המבוזין מותרין שהכלים מודיעין אם נעבדין שם אם לאו זהו דעת הרשב"א ז"ל ולפיכך כתב הרב ז"ל שכל הכלים שיש בהן צורת עבודת כוכבים אסורין בין כלים מכובדים בין כלים מבוזים ולי אפשר דהאי ירושלמי ה"ק אם דבר ברי שנעבדין כלומר שאותן צורות שבכלים היו נעבדין אסורין ואפילו מבוזין שלא תאמר כיון שהן מבוזין אין עבודתן עבודה דודאי אסורין ואם דבר ברי הוא שלא נעבדו אותן הכלים אפילו מכובדין מותרין אלא כי הוו קיימים בסתם כלומר שאין אנו יודעין אם נעבדו כלים הללו אם לאו ומשום הכי מכובדין אסורין דכיון שהצורה נעבדת בודאי חיישינן שאף בכלי זה נעבדה כיון שהוא מכובד ואם על המבוזין מותרין שאף על פי שבודאי צורה זו נעבדת בכלי זה לא נעבדה כיון שהיא מבוזה:

אמרו לו אף היא נעשת זבל: אף היא אם יזרנה לרוח יש לו הנאה ממנה:

גמ' ואמרי' בגמרא דנהי דעובדי כוכבים לכל דמשכחי פלחי אפ"ה תלתא בלחוד דהיינו צורת חמה צורת לבנה צורת דרקון דחשיבי להו ציירי להו ופלחי להו מידי אחריני לא ומיהו ה"מ בסתם מקומות אבל במקום שידוע שעובדין לצורה אחת המוצא כלים ועליהן אותה צורה אסורין ולפיכך כתב רשב"א ז"ל דבזמן הזה שחוקקין חקק בכלים ומציירין בהם עבודת כוכבים אף המוצא כלים שיש בהן דמות עבודת כוכבים אסורין ועוד שכן דרכן בברבר"י לציירן בסייף ובכלי מלחמתם ומגפפין ומנשקים בשעת מלחמה עכ"ל וצריך לי עיון שאפשר שאין עובדין היום לצורות הללו אלא לזכר בעלמא עושין אותם:

ת"ר אי זו היא צורת דרקון פירש ר"ש בן אלעזר כל שיש לו ציצין: תרגום של סנפיר ל"א כמין שערות:

פרקי צואר: חליות הצואר:

ומצא טבעת: ולא רצה להגביהה עד שיבטלנה העובד כוכבים משום דאי הוה מגביה לה מקמי הכי הויא עבודת כוכבים דישראל שאינה בטלה לעולם והכי אמרינן בהדיא בגמרא בסוגיין דלעיל [דף מב א] ואע"ג שאסורה בהנאה ואין בה דין ממון (אסור) אפ"ה כיון שיכולה להתבטל ע"י עובד כוכבים מצי זכי בה ומכאן דחמץ בפסח של עובד כוכבים שאפשר ישראל לזכות בו הוי חמץ של ישראל ואסור לעולם:

סטרו: הכהו על הלחי:

שמע מינה תלת: איכא למידק אמאי לא אמר ש"מ ארבע ולימא בהדייהו ש"מ ישראל אינו מבטל עבודת כוכבים של עובד כוכבים וכ"ת ההיא לא איצטריכא ליה [דהא] לקמן בפרק רבי ישמעאל (דף נב ב) דתנן בה ישראל אינו מבטל עבודת כוכבים של עובד כוכבים א"כ שלו ושל חברו נמי לא איצטריכא ליה דבההיא מתני' מיתניא תירצו בזה דה"ק ש"מ עובד כוכבים מבטל עבודת כוכבים שלו ושל חבירו ואפילו בעל כרחו ותרתי נינהו בעל כרחו בשלו ובעל כרחו בשל חברו ויודע בטיב עבודת כוכבים מבטל הא תלתא ונהי דשמעינן מההיא מתניתין דלקמן דעובד כוכבים מבטל עבודת כוכבים שלו ושל חברו הוה אמינא ה"מ לרצונו אבל בעל כרחו לא ומ"ה ילפינן מהכא דאפילו בעל כרחו. ואין זה נוח לי דמלישנא לא משמע דמנינן להו להני תלת הכי ולפיכך נראה לי דהכי קאמרי' ש"מ עובד כוכבים מבטל עבודת כוכבים שלו ושל חבירו אף על פי שאינו עובדה כגון זה לפעור וזה למרקוליס כי הכא דהא כי מצא עובד כוכבים גדול אמר לו בטלה אע"ג דלא הוה ידע אי פלח להך עבודת כוכבים והא לא שמעי' ליה ממתני' דלקמן דהוה אמינא כי תנן דעובד כוכבים מבטל עבודת כוכבים שלו ושל חברו הני מילי בזה וזה לפעור וזה וזה למרקוליס אבל זה לפעור וזה למרקוליס לא דדכותה אמרי' בריש פ' בתרא דמכילתין (דף סד ב) גבי הא דתניא עובד כוכבים מבטל עבודת כוכבים שלו ושל חברו בין עובדה בין אינו עובדה דמתמהינן אי אידי ואידי עובד כוכבים היינו שלו ושל חברו ומהדרינן לעולם אידי ואידי עובד כוכבים ודקא אמרת היינו שלו ושל חבירו התם זה וזה לפעור זה וזה למרקוליס הכא זה לפעור וזה למרקוליס:

גר תושב היינו שקבל עליו שלא לעבוד עבודת כוכבים או ז' מצות שקבלו עליהם בני נח למר כדאית ליה ולמר כדאית ליה וכדאיתא בפרק בתרא [דף סד ב] דמכילתין:

או דלמא בר מיניה מבטל: והאי בר מיניה הוא בכל שאר עבירות:

תנן התם: לא אוכל לפרש דינין הללו יפה אא"כ אכתוב כל סוגיית הגמרא וזו היא הצעתה [בדף מג א] תנן התם בר"ה בפרק אם אין מכירין (דף כד א) דמות צורות לבנות היו לרבן גמליאל בעלייתו על הטבלא בכותל שבהן מראה את ההדיוטות. כלומר העדים הבאים להעיד על קידוש החדש:

ואומר להם כזה ראיתם או כזה ראיתם: כלומר כדי לבדקם אם יהיו דבריהם מכוונין ופרכינן ומי שרי והא כתיב לא תעשון אתי לא תעשון דמות שמשי ומהדרינן אמר אביי לא אסרה תורה אלא שמשין שאפשר לעשות כמותן. כלומר אבל שמשין שלמעלה שאי אפשר לעשותן כמותן ממש אלא ציור דוגמתן מותר:

כדתניא לא יעשה אדם בית תבנית היכל: כלומר שיהא כארכו ורחבו ורומו ושעור מדות פתחיו אבל אם נשתנה במקצת מותר:

אכסדרה תבנית אולם חצר תבנית עזרה שולחן תבנית שולחן מנורה תבנית מנורה אבל עושה הוא של חמשה: כלומר מנורה של חמשה נרות ושל ששה ושל שמנה לפי שאין דומין לשל מקדש:

ושל שבעה לא יעשה: שהוא כשל מקדש ואפילו של שאר מיני מתכות שאף היא אף על פי שאינה של זהב כשרה במקדש כדילפינן בהקומץ רבה (דף כח ב) בכלל ופרט וכלל אבל של עץ שרי שאינה כשרה במקדש דהפרט מפורש מתכות. ופרכינן ושמשין שא"א לעשות כמותן מי שרי והא תניא לא תעשון אתי לא תעשון בדמות שמשי המשמשין לפני במרום דאלמא דאפילו שמשין עליונים נמי אסור. ומהדרינן אמר אביי [דף מג ב] לא אסרה תורה אלא דמות ארבע פנים בהדי הדדי כלומר פני שור ואדם ואריה ונשר לחיה אחת דוגמת חיות הקדש כדכתיב לא תעשון אתי השרויות אצלי ופרכינן אלא מעתה פרצוף אדם לחודיה לישתרי [אלמה תניא כל הפרצופות מותרין חוץ מפרצוף אדם] ומפרקינן אמר רב הונא בריה דרב יהושע מפירקיה דאביי שמיע לי לא תעשון אתי לא תעשון אותי. כלומר דמות שאני מתראה בו לנביאים ופרכינן ושאר שמשין מי שרו והתניא לא תעשון אתי לא תעשון בדמות שמשי המשמשין לפני במרום כגון אופנים ושרפים וחיות הקדש ומלאכי השרת. כלומר בדמות שהן נראין בו במראה הנבואה דהיינו אדם שיש לו כנפים ומפרקינן אמר אביי לא אסרה תורה אלא שמשין שבמדור העליון. כלומר כדכתיב אתי אבל חמה ולבנה במדור התחתון הם ופרכינן ושבמדור התחתון מי שרי והא

פירושים בדפוס וילנא שחסרים עדיין בוויקיטקסט