רי"ף על הש"ס/נדרים/דף ח עמוד ב

צורת הדף במהדורת ש"ס וילנא, באתר היברובוקס • באתר ספריא

(נדרים כז, א) נדרי אונסין: הדירו חבירו שיאכל אצלו, וחלה הוא או שחלה בנו או שעיכבו נהר, הרי אלו נדרי אונסין.

גמרא

ההוא גברא דאתפיס זכוותיה בי דינא, אמר: אי לא אתינא עד תלתין יומין, ליבטלן הני זכוותא. איתניס ולא אתא. אמר רב הונא: ליבטלן זכוותיה. אמר ליה רבא: והא אנוס הוא, ואונס רחמנא פטריה, דכתיב: "ולנערה לא תעשה דבר"! וכי תימא קטלא שאני, והאנן תנן: נדרי אונסין!

ולרבא, מאי שנא מהא דההוא דיהיב גיטא לדביתהו, אמר: אי לא אתינא מכאן ועד תלתין יומין, להוי גיטא. אתא ופסקיה מברא. אמר: חזו דאתאי! ואמר שמואל: לאו שמיה מתיא. ואמאי, הא אונס אניס? דלמא אונסא דשכיחא שאני, דאיבעיא ליה לאתנויי.

ולרב הונא,

 

נימוקי יוסף

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיטקסט והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

נימוקי יוסף על הרי"ף  

הלכות נדרים לרמב"ן

הלכות נדרים (רמב"ן)

ריטב"א

פירוש הריטב"א להלכות נדרים