רי"ף על הש"ס/נדרים/דף ח עמוד א
צורת הדף במהדורת ש"ס וילנא, באתר היברובוקס • באתר ספריאהלכות רב אלפס
שותה, ושכח ואכל ושתה.
אמר: קונם אשתי נהנית לי, שגנבה את כיסי ושהכתה את בני, ונודע שלא גנבה ושלא הכתהו.
ראה אותם אוכלים תאנים וענבים, ואמר להם: הרי זה עליכם קרבן, ונמצאו אביו ואחיו, והיו עמהם אחרים. בית שמאי אומרים: הם מותרין, ומה שעמהם אסורים; ובית הלל אומרים: אלו ואלו מותרין.
גמרא
תנא: כשם שנדרי שגגות מותרין, כך שבועות שגגות מותרין. היכי דמי שבועות שגגות? כגון רב כהנא ורב אסי, מר אמר: שבועה דהכי אמר רב, ומר אמר: שבועה דהכי אמר רב.
ראה אותן אוכלין תאנים וענבים:
תנן התם: פותחין בשבתות וימים טובים. בראשונה היו אומרים: אותן הימים מותרין, ושאר כל הימים אסורין; עד שבא רבי עקיבא ולימד: נדר שהותר מקצתו הותר כולו.
אמר רבה: דכולי עלמא, כל היכא דאמר: אילו הייתי יודע שאבא ביניכם, הייתי אומר: כולכם אסורין חוץ מאבא – כולם אסורין ואביו מותר. לא נחלקו אלא באומר: אילו הייתי יודע שאבא ביניכם, הייתי אומר: פלוני ופלוני אסורין ואבא מותר – דבית שמאי כרבנן, ובית הלל כרבי עקיבא. (נדרים כו, א) רבא אמר, דכולי עלמא היכא דאמר: אילו הייתי יודע שאבא ביניכם, הייתי אומר: פלוני ופלוני אסורין ואבא מותר – שכולן מותרין. לא נחלקו אלא באומר: אילו הייתי יודע שאבא ביניכם, הייתי אומר: כולכם אסורין חוץ מאבא – דבית שמאי כרבי מאיר, דאמר: תפוס לשון ראשון, ובית הלל כרבי יוסי, דאמר: בגמר דבריו אדם נתפס.
תנו רבנן: כיצד אמר רבי עקיבא נדר שהותר מקצתו הותר כולו? קונם שאני נהנה לכולכם, הותר אחד מהם – הותרו כולם. שאני נהנה לזה ולזה, הותר הראשון – הותרו כולם; הותר האחרון – האחרון מותר וכולן אסורין. ומסיק: רישא דאמר כולכם, וסיפא שתלאן זה בזה, דאמר: פלוני כפלוני ופלוני כפלוני. דייקא נמי דקתני בתוספתא: הותר האמצעי, הימנו ולמטה – מותר; הימנו ולמעלה – אסור.
תנו רבנן: קונם בצל שאני טועם, שהבצל רע ללב. אמרו לו: והלא הכופרי יפה ללב! הותר בכופרי; ולא בכופרי בלבד הותר, אלא בכל הבצלים. מעשה היה והתירו רבי מאיר בכל הבצלים. ומסיק, באומר: אילו הייתי יודע, הייתי אומר: כל הבצלים אסורין וכופרי מותר, ורבי מאיר אליבא דרבי עקיבא; אי נמי באומר: פלוני ופלוני אסורין וכופרי מותר, ואפילו אליבא דרבנן.
תניא, רבי נתן אומר: יש נדר שמקצתו אסור ומקצתו מותר. כיצד? נדר מן הכלכלה, (נדרים כז, א) והיו בה בנות שוח, ואמר: אילו הייתי יודע שבנות שוח בתוכה, לא הייתי נודר – הכלכלה אסורה, ובנות שוח מותרות; עד שבא רבי עקיבא ולימד: נדר שהותר מקצתו הותר כולו.
תנו רבנן: נדר משני בני אדם כאחד, הותר לאחד, הותר לכולם. חוץ מאחד מהם, הוא מותר וכולן אסורין. אי לרבה, רישא דאמר: לזה ולזה, ורבי עקיבא היא ולא רבנן; סיפא דאמר כולכם, ודברי הכל. אי לרבא, רישא דאמר: לזה ולזה, ודברי הכל; וסיפא דאמר כולכם, ורבנן.
מתניתין
נימוקי יוסף
פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיטקסט והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הלכות נדרים לרמב"ן
ריטב"א
רש"י (ליקוטים)
המאור הגדול
השגות הראב"ד
מלחמות ה' (לרמב"ן)
שלטי הגיבורים
חידושי אנשי שם
הגהות והערות
עין משפט
הגהות הב"ח
הגהות הב"ח על הרי"ף (בעל ה"בית חדש" על הטור)
הגהות חו"י
הגהות חו"י על הרי"ף (חוות יאיר)
הגהות מא"י
הגהות מא"י על הרי"ף (מעשה אילפס)