רי"ף על הש"ס/כתובות/דף סא עמוד ב

הלכות רב אלפס

אזונה אמר רב חסדא זאת אומרת בת אצל האם לא שנא גדולה ולא שנא קטנה תניא מי שמת והניח בן קטן יורשי האב אומרים יהא גדל אצלנו והיא אומרת גדל אצלי אין מניחין אצל מי שראוי ליורשו מעשה היה ושחטוהו צ"ל ערב הראשון. והמדפסים שלפנינו שגו בביאור הר"ת לבארו בדבר שאין לו שייכות כלל להענין ער"ה:

וכן לא יאמרו שניהן הרי אנו זנין אותה כאחת: ההוא גבדא דאגר ריחיא לחבריה לטחינה לסוף איעתר זבין ריחיא וחמרא אמר ליה לאגירא עד האידנא הוה טחיננא גבך באגר ריחיא דידי השתא דלא צריכנא הב לי אגר ריחיא אמר ליה לא אלא מיטחן טחינא לך באגרא דילך כדמעיקרא סבר רבינא למימר היינו מתניתין לא יאמרו שניהן הרי אנו זנין אותה כאחת אלא אחד זנה ואחד נותן לה דמי מזונות הכא נמי כיון דלא צריך לטחינה שקיל מיניה דמי א"ל רב עוירא מי דמי התם חדא כריס' אית לה תרתי כריסיאתה לית לה הכא אמר ליה טחון זבון טחון אותיב ולא אמרן אלא דלית ליה לאגירא טחינה אבל אית ליה (לאגירא) טחינה כופין אותו על מדת סדום ויהיב דמי:

מתני' אלמנה שאמרה אי אפשי לזוז מבית בעלי אין היורשים יכולים לומר לה לכי לבית אביך ואנו זנין אותך שם אלא זנין אותה ונותנין לה מדור לפי כבודה אמרה אי אפשי לזוז מבית אבא יכולין יורשין לומר לה אם את אצלנו יש ליך מזונות ואם אין את אצלנו אין ליך מזונות ואם היתה טוענת מפני שהיא ילדה והן ילדים נותנין לה מזונות והיא בבית אביה:

גמ' תנו רבנן משתמשת במדור שנשתמשת בו בחיי בעלה בכרים ובסתות שנשתמשת בחיי בעלה בכלי כסף וכלי זהב שנשתמשת בחיי בעלה בעבדים ושפחות שנשתמשת בחיי בעלה שכך כותב לה כל יומי מיגר אלמנותיך בביתי תני רב יוסף בביתי ולא בעקתי אר"נ יתומים שמכרו במדור אלמנה לא עשו כלום ומ"ש מדרב אסי א"ר יוחנן דא"ר אסי א"ר יוחנן יתומים שקדמו ומכרו בנכסים מועטין מה שמכרו מכרו התם לא תפיסה מחיים הכא תפיסה מחיים אמר אביי נקיטינן מדור אלמנה שנפל אין היורשין חייבין לבנותו ותנ"ה מדור אלמנה שנפל אין היורשין חייבין לבנותו ולא עוד אלא אפי' אומרת הניחו לי ואבננו משלי אין שומעין לה בעי אביי שיפוצא מאי תיקו הילכך לא תשפץ:

אמרה אי אפשי לזוז מבית אבא: וליתבו לה כי יתבה התם מסייע ליה לרב הונא דאמר רב הונא ברכת הבית ברובה וליתבו לה לפי ברכת הבית אה"נ:

מתני' כל זמן שהיא בבית אביה גובה כתובתה לעולם וכל זמן שהיא בבית בעלה גובה כתובתה עד כ"ה שנים שיש בכ"ה שנים שתעשה טובה כנגד כתובתה דברי

רבנו ניסים (הר"ן)

ב"ד קא אכלה אע"ג דקטנה היא חיישינן לצררי:

זאת אומרת בת אצל האם: מדקתני למקום שהיא אמה ולא קתני לבית אחיה למדנו שכן טוב שתתגדל הבת אצל אמה ובת הנזונית מן האחין זנין אותה בבית אמה ואין כופין אותה לדור אצלם:

לא שנא קטנה ולא שנא גדולה: בגמרא דייקינן לה מדקתני למקום שהיא אמה ולא קתני למקום שהיא:

ההוא גברא דאגר ריחיא לחבריה לטחינה: לא התנה שוכר לתת מעות למשכיר אלא שיטחין לו למזונות ביתו בשכרו:

לסוף איעתר: משכיר:

וזבין ריחיא וחמרא: לטחון לו מזונות ביתו:

אחד זנה ואחד נותן לה דמי מזונות: ולא אמרי' שניהם יתנו לה מזונות ואע"פ שלא פסק עמה דמים מתחלה אלא מזונות חייבוהו לתת דמים כשיש לה מזונות ממקום אחר הכא נמי אע"פ שלא פסק עמו אלא טחינה עכשיו שאינו צריך יתן דמים:

טחון וזבין: באותן שלקחת:

טחון ואותיב: למזונותיך באותן שאצלי:

ולא אמרן: דלא יהיב דמי:

אלא דלית ליה טחינה לאגירא: שאין שוכר מוצא לטחון בשכר כל שעה לפיכך אומר לו אני יושב בטל אטחין לך ולא אתן דמים אבל כל זמן שמוצא לטחון טוחן בשכר ונותן לזה דמים:

מדת סדום: זה נהנה וזה אינו חסר לא היו עושים טובה:

מתני' אלמנה שאמרה אי אפשי לזוז מבית בעלי: לצאת מבית בעלי:

גרסינן בתוספתא האומר תנו בית ארמלות אין נותנין אלא אם כן קבלה עליה שתשב בתוכו יכולים יורשין לעכב על ידה שמא תשכירנו:

גמ' משתמשת במדור כו' תני רב יוסף בביתי ולא בעקתי: כתבתיה בפ' נערה שנתפתתה [סימן רנד]:

יתומים שקדמו ומכרו בנכסים מועטין: שהבנות זוכות בהן כדתנן [דף קח ב] הבנות ניזונות והבנים ישאלו על הפתחים וקדמו קודם שיבואו לב"ד ומכרום:

התם לא תפסי מחיים: לא התחיל זכותה מחיים עד לאחר מיתה ולפיכך יכולין יורשין להפקיעו אבל הכא במדור הרי התחיל זכותה מחיים:

שיפוצא מאי: יכולה היא לשפצו כדי שיתקיים או דילמא אמרי לה לאו כל כמינך:

ברכת הבית ברובה: בני אדם שעוזרין זה את זה ומשתכרין ומזלא דרבים עדיף:

וליתבו לה: לפי מה שנתמעט ברכת הבית ביציאתה:

גרסינן בגמ' [דף קג ב] באשכבתיה דרבי אותו היום שמת רבי בטלה כהונה: כלומר שנטמאו בו כהנים והיינו טעמא דכשם שכהן מטמא למת מצוה מפני שאין לו מי שיתעסק בקבורתו כך מטמא לנשיא שמפני שכבודו מרובה אין בכל המתעסקין בו די לפי כבודו והכי איתא בירושלמי דנזיר [פרק ז' הלכה א'] מהו שיטמא כהן לכבוד נשיא כד דמך רבי יהודה נשיאה אכריז ר' ינאי אין כהונה היום מהו שיטמא כהן לכבוד רבו רבי ינאי זעירא דמך חמוי הוא הוה חמוי הוא הוה רביה אתא שאיל לרבי יוסא ואסר ליה שמע רב אחא ואמר יטמאון לו תלמידיו (רבי יוסא) נטמאו לו תלמידיו ואכלו בשר ושתו יין אמר להן רבי מונא חדא מן תרתי לא פלטא מנהון אם אבלים אתם למה אכלתם בשר ושתיתם יין אם אין אבלים אתם למה נטמאתם:

מתני' כ"ז שהיא בבית אביה: והיורשים זנין אותה שם גובה כתובתה כשתרצה:

שתעשה טובה: מנכסי יתומים נותנת לחם ומלח לשכיניה:

פירושים בדפוס וילנא שחסרים עדיין בוויקיטקסט