רי"ף על הש"ס/גיטין/דף נא עמוד א

<< · רי"ף על הש"ס · גיטין · דף נא עמוד א

צורת הדף במהדורת ש"ס וילנא, באתר היברובוקס • באתר ספריא

הלכות רב אלפס

והלכה והיתה לאיש אחר הכתוב קראו אחר שאין זה בן זוגו של ראשון שזה הוציא רשעה מתוך ביתו וזה הכניס רשעה לתוך ביתו זכה השני משלחה שנא' דברים כד ושנאה האיש האחרון לא זכה קוברתו שנאמר שם או כי ימות האיש האחרון כדי הוא במיתה שזה הוציא רשעה מתוך ביתו וזה הכניס רשעה לתוך ביתו:

וגרסינן בפרק הבא על יבמתו (דף סג:) אמר רבא אשה רעה מצוה לגרשה שנאמר משלי כב גרש לץ ויצא מדון:

"כי שנא שלח" (מלאכי, ב) אמר רב יהודה אם שנאת שלח ורבי יוחנן אמר שנוי המשלח ולא פליגי הא בזוג ראשון הא בזוג שני דאמר ר"א כל המגרש את אשתו ראשונה אפילו מזבח מוריד עליו דמעות שנאמר (מלאכי, ב) וזאת שנית תעשו כסות דמעה את מזבח ה' ואמרתם על מה על כי ה' העיד בינך ובין אשת נעוריך וגרסינן בפ' החולץ (דף לז:) תניא ר' אליעזר בן יעקב אומר לא ישא אדם אשה ודעתו לגרשה שנאמר משלי אל תחרוש על רעך וגו':

(יבמות סב, ב) תנו רבנן האוהב את אשתו כגופו והמכבדה יותר מגופו והמדריך בניו בדרך ישרה והמשיאן נשים סמוך לפרקן עליו הכתוב אומר איוב וידעת כי שלום אהלך ופקדת נוך ולא תחטא:

הדרן עלך פרק המגרש וסליקא לה מסכת גיטין

רבנו ניסים (הר"ן)

ומפרקינן אלא במקום שבני אדם רוחצין והיא נכנסת לעיניהם לאחר יציאתן כשהן לובשין בגדיהם:

הכתוב קראו אחר אפי׳ כב״ה אתיא ואערוה קאי:

כי שנא שלח פסוק זה בנבואת מלאכי הוא:

אם שנאת שלח כר״ע:

שנוי המשלח לפני המקום ואפי׳ לב״ה דנהי דלא כייפינן ליה שלא להוציאה מיהו שנוי הוא:

זוג ראשון אשת נעורים ובה משתעי קרא כדכתיב בתריה אשת נעוריך:

ת״ר האוהב את אשתו בגופו וכו׳ בפרק הבא על יבמתו הוא עליו הכתוב אומר וידעת כי שלןום אהלך ופקדת נוך ולא תחטא:

תקון גט אשה לרשב״א זכרונו לברכה

נהגו לכתוב הגט בי״ב שיטין כמנין גט:

וצריך לחתוך הקלף שכותבין בו קדם כתיבה כדי שלא יצטרך לחתוך ממנו אחר כתיבה:

וכן נהגו לעשות הקלף שכותבין הגט ארכו יתר על רחבו:

וצריך שיהא הקלף והדיו משל בעל:

וצריך שלא יניח חלק כלל לא בראש השיטין ולא בסופן:

וצריך לכתוב הגט חוץ מכד משה וישראל בי״א שיטין וכדת משה וישראל לבדו בשיטת השנים עשר:

ויחתמו עדי הגט שניהם באותה שיטה עצמה:

וצריך הבעל לומר לסופר כתוב גט לאשתי פלונית וכן יאמר לעדים חתמו גט לשם אשתי פלונית:

וצריך ליזהר שלא יהא הסופר מעדי החתימה אלא אחד כותב ושנים האחרים חותמין:

וצריך שיבטל הבעל קודם כתיבת הגט כל מודעא שמסר על הגט ויאמר כן הריני מבטל כל מודעא שמסרתי על גט זה וכן אני מבטל כל דבר שגורם כשיתקיימו אותן דברים ביטול לגט זה וכן אני מעיד על עצמי שלא מסרתי שום דבר על הגט שיבוטל הגט מחמתו והריני פוסל כל עד או עדים שיעידו שמסרתי או שאמרתי שום דבר שיבוטל מחמתו גט זה או שיורע כחו של גט זה מחמת אותה מודעא או אותו דיבור:

ויכתבו העדים כן בשטר בפני עצמו להעיד שהוא ביטל בפניהם בענין זה כל מודעא או דיבור שאמר או שמסר על הגט שכתב לאשתו פלונית:

וצריך שיהא הבעל עומד במעמד שהגט נכתב או נחתם בו עד שיכתוב הגט ויוחתם וימסור הגט ליד האשה או ליד שליח קבלה שלה כדי שלא ידבר ולא ימסור לאחר מכן שום מודעא ויבטלנו:

וצריך ליזהר בכתיבת הגט שלא תהא אות דבוקה בחברתה אלא כל אות ואות יהא קלף מקיף אותה:

וצריך ליזהר בוי״ו דוכדו:

ולא יכתוב ודין ביוד אלא ודן בלא יו״ד וכן לא יכתוב יו״ד באיגרת אלא אגרת וכן לא יכתוב לימהך ביו״ד אלא למהך בלא יו״ד:

אם הגט נכתב ונחתם בעיר שהמגרש והמתגרשת שם אין צריך לכתוב בתוך הגט ואלא שם העיר שהוא מקום עיקר דירתו ויכתבו כך איך אנא פלוני דדאירנא השתא במקום פלוני דעל נהר פלוני מותבהא פטרית ושבקית ותירוכית יתיכי אנת פלונית בת פלוני ממדינת וכו׳:

ואם הגט נכתב ונחתם במקום אחר יכתבו העדים שם המקום שנכתב ונחתם בו ויכתבו כן למינא דרגילנא במקום פלוני:

העדים החתומים בגט צריכין לראות שנכתב הגט לשם העאשה המתגרשת והם גם כן יחתמו לשם האשה ההיא:

ועדי הגט אין חותמין אלא זה בפני זה:

הנה כתבנו מה שצריך לכתיבת הגט וחתימתו כתקונו ועתה נכתוב היאך יתנהג בנתינתו:

אם הוא עמה בעיר יתנהו הוא מידו לידה אחר שנכתב מיד וכשהוא נותנו לה צריכין שנים לקרותו קודם שיתנהו לה ואחר שיקראוהו נותנו לה מיד בפני אותם שנים וכן לאחר שנותנו לה כדי שלא יתחלף בין קריאה לנתינה: וצריך שיאמר לה בשעה שנותנו לה הרי זה גיטיך ואם היא בושה לקבלו מידו תמנה היא שליח שיקבל לה הגט מיד בעלה ותעשה אותו שליח לקבלה בפני שני עדים ותאמר לו קבל לי גיטי מיד בעלי או בלשון לעז וכן אם הוא אינו עמה במדינה תמנה היא שליח לקבלה בענין זה לקבל לה גיטה מיד הבעל בכל מקום שהוא והבעל נותנו לשליח ויאמר לו בפני שנים לקבל גט זה לאשתו פלונית כמו שאמרה והשליח יביאנו לאשה ואחר כך אם תרצה היא להביא לפני בית דין ולכתוב לה שטר מעשה בית דין תבא לפניהם והם כותבים לה מעשה בית דין שראו בידה גט כתוב כהוגן וכתיקון:

הדרן עלך פרק המגרש וסליקא לה מסכת גיטין:

פירושים בדפוס וילנא שחסרים עדיין בוויקיטקסט