רי"ף על הש"ס/גיטין/דף טז עמוד ב

הלכות רב אלפס

ומגרש בו רב נחמן אמר חוזר ומגרש בו והלכתא כרב נחמן:

מתני' בראשונה היו עושין בית דין במקום אחד ומבטלו התקין רבן גמליאל שלא יהו עושין כן מפני תיקון העולם׃ גמ' איתמר בפני כמה מבטלו רב נחמן אמר בפני שנים ורב ששת אמר בפני שלשה רב ששת אמר בפני שלשה בית דין קתני ור"נ אמר בפני שנים לבי תרי נמי ב"ד קרי ליה והלכתא כרב נחמן דקאי רבי יוחנן כוותיה:

ת"ר בטלו מבוטל דברי רבי רבן שמעון בן גמליאל אומר אינו יכול לבטלו ולא להוסיף על תנאו :

ת"ר אמר לעשרה כתבו גט לאשתי יכול לבטל זה שלא בפני זה דברי רבי רשב"ג אומר אינו יכול לבטל אלא זה בפני זה אמר רבא אמר רב נחמן הלכתא כרבי בשתיהן ולית ליה לדרב נחמן מה כח ב"ד יפה והא אמר רב נחמן יתומים שבאו לחלוק בנכסי אביהן ב"ד מעמידין להן אפוטרופוס ובוררין להן חלק יפה ואם הגדילו אינן יכולין למחות דאם כן מה כח בית דין יפה התם ממונא הכא איסורא:

גרסי' בערכין בפ' האומר משקלי עלי א"ר ששת האי מאן דמסר מודעא אגיטי מודעיה מודעא פשיטא לא צריכה דעשייה ואירצי מהו דתימא בטולי בטליה למודעיה קמ"ל ואימא הכי נמי אם כן ניתני וכן אתה אומר

רבנו ניסים (הר"ן)

ראשון שצוה לכתוב הגט לשמה והוי כאילו לא נכתב לשמה כלל או דילמא שליחות דשליח הוא דבטיל עד דמהדר ומשוי ליה שליח אבל גיטא לא בטיל:

והלכתא כוותיה דרב נחמן ופרכינן בגמרא והא קיימא לן כותיה דרבי יוחנן דאמר חוזרת כלומר בקדושין בפרק האומר לחבירו גבי אמר לה לאשה התקדשי ליה במעות הללו לאחר שלשים יום וחזרה בה בתוך שלשים חוזרת ובטלו הקדושין הואיל ובטלתן קודם שיהו חלין והכי נמי ליבטל גיטא:

ומפרקינן הכי השתא התם דיבור ודיבור הוא ואתי דיבור ומבטל דיבור הכא נהי דבטליה לשליחותא דשליח גיטא גופא מי קא בטיל כך היא הגירסא במקצת הנוסחאות והכי פירושא דהתם מתחלה לא היתה מתקדשת אלא בדיבור שנתרצית בקידושין ואתי דיבור של חזרה ומבטל דיבור אבל הגט שהוא בעין אי אפשר שיתבטל אפילו בטלו בפירוש כשם שאי אפשר שיפסל ספר תורה שנכתב בהכשר ומדאמרינן בפרק הניזקין אמר לעדים ראו גט שאני נותן לאשתי וחזר ואמר לה כנסי שטר חוב זה מגורשת ואמרינן עלה פשיטא מהו דתימא כיוןד אמר לה כנסי שטר חוב זה בטולי בטליה קמשמע לן דאם איתא דבטליה לעדים הוי אמר דמשמע לכאורה דאם בטלו בפירוש מבוטל ליתא דהכי קאמרינן מהו דתימא בטולי בטליה כלומר לנתינה זו קמשמע לן דלא אלא נתינה מעליא היא ומתגרשת בה אבל הגט אי אפשר שיתבטל לעולם אחר שנכתב ומיהו כתב הרמב"ם ז"ל בפ"ו מהל' גירושין שאם קודם שנכתב אמר גט שאני כותב לאשתי בטל הוא ואחר כן כתבו הרי הוא בטל ואינה מתגרשת בו לעולם וכן אם אמר כל הגט שאכתוב מכאן ועד זמן פלוני בטל הרי זה בטל ואינה מתגרשת לעולם וזו היא מסירת מודעה על הגט וזה ענין אחר הוא אבל הגט בעצמו לאחר שנכתב אי אפשר שיפסל ויש כאן דעת אחרת לפי מקצת נוסחאות שגורסות גיטא גופא מי קא בטליה דמשמע דמסתמא אינו מבטל אלא שליחות השליח הא אילו בטל הגט בפירוש מבוטל וכן דעת הרמב"ם ז"ל בפרק הנזכר ולא מחוור דאם איתא דגט גופיה אפשר להתבטל היכי אמר רב נחמן דחוזר ומגרש בו משום דמסתמא לא בטל אלא השליחות והא יהא חרס טפי משמע ביטול הגט מביטול השליחות אלא ודאי משום דלא אפשר לקיומיה בגט גופיה לפי שאי אפשר לו להתבטל אמרינן דמשליחות קאמר:

מתני' בראשונה לא היה מבטלו בפני השליח ולא בפני האשה אלא מקום שהיה עומד היה מבטלו בבית דין ובגמרא מפרש כמה הן הב"ד:

מפני תיקון העולם דכיון דאצרכיניה לילך אחריו או לשלוח שליח לא יטרח כל כך בשביל לעגנה:

גמ' בפני גמה מבטלו קודם תקנת ר"ג וכי תימא מאי נפ"מ דמאי דהוה הוה נפ"מ לרבי דאמר בסמוך דאם בטלו מבוטל וקיי"ל כהכי:

בפני שנים דאע"ג דתנן ב"ד לבי תרי נמי בית דין קרי להו וכדמוכח רב נחמן ממתני' דפרוזבול דתנן מוסרני לכם פלוני ופלוני הדיינין שבמקום פלוני דאע"ג דקי"ל דשנים שדנו אין דיניהם דין הני מילי בדין דבעי משא ומתן אבל בפרוזבול דלא בעי משא ומתן דיניהן דין אלמא שנים בית דין מיקרי ומיהו לא דמי ב"ד דמתני' לב"ד דפרוזבול דפרוזבול בעינן להו מתורת בית דין ומתניתין מתורת עדות דבבהכי סגי ורב נחמן לקמן בגמ' אותיבו קרי באודנייכו דאע"ג דמוכחא מילתא שהוא היה מבטלו כיון דליכא עדים לא חשיב ביטול:

רב ששת אמר בפני ג' דמעיקרא נמי תקינו שלשה כדי שיהא לדבר קול ואחר כך ראו לתקן כדי שלא יעגן אותה שלא יוכל לבטל במקום אחר:

והלכתו כר"ג דקאי ר' יוחנן כוותיה בגמרא אמרינן בהדיא דרבי יוחנן סבר לה כרב נחמן דאמר בפני שנים ואמרינן בגמרא אליבא דרב ששת דפרוזבול לא שנא כתוב בלשון עדים וחתימו דיינין ולא שנא בלשון דיינין וחתימו עדים מהני ולשון דיינין היינו שכתבו בו מסר לנו פלוני חוב פלוני שהדיינים עצמם מדברים ולשון עדים הוא שמעידים באחרים כגון שכתוב בו שבא פלוני לבית דין ואמר להם מוסרני לכם פלוני חוב פלוני שהדיינים עצמם מדברים ולשון עדים הוא שמעידים באחרים כגון שכתוב בו שבא פלוני לבית דין ואמר להם מוסרני לכם ואף על גב דלרב ששת איתמר הכי ולא קיימא לן כוותיה אפשר דבהא לא פליג רב נחמן אלא שהרמב"ם זכרונו לברכה לא כתבה בפרק תשיעי מהלכות שמטה:

תנו רבנן בטלו לאחר תקנת רבן גמליאל בפני בית דין:

מבוטל שאף על פי שעבר על התקנה ביטול מיהא הוי:

להוסיף על תנוא אם היה בו שום תנאי:

מה כח בית דין של תקנת רבן גמליאל יפה אם דבריהם בטלין על ידי זה ומפרש בגמרא שאם עבר על התקנה אפקיעו רבנן לקדושי מיניה:

אמר לעשרה כתבו גט לאשתי וקיימא לן כל כמה דלא אמר כולכם אחד כותב ושנים חותמים:

יכול לבטל מותר לבטל ולומר לשנים מהם אל תכתבוהו ואין זו לעבור על תקנת רבן גמליאל:

רשב"ג אומר אינו יכול לבטל שאף זו מן התקנה ואם בטלו אינו מבוטל דאם כן מה כח בית דין יפה:

ואמרינן בגמ' במאי קא מיפלגי בעדות שבטלה מקצתה בטלה כולה קא מיפלגי רבי סבר עדות שבטלה מקצתה לא בטלה כולה והנך אי כתבי ויהבי ליכתבו וליתבו כלומר הילכך לא חש רבן גמליאל להושיב בית דין ולמנות על כך שאין בזה מפני תקון העולם דאי אזלי הנך דלא בטיל קמייהו וכתבי ויהבי לה ואזלא ומינסבא שפיר קא מינסבא:

ורבן שמעון בן גמליאל סבר עדות שבטלה מקצתה בטלה כולה כלומר שאפילו נשתיירו שנים שעדותן עדות וזה לא ביטל בפניהם בטלו [אף הם] והנך דלא ידעי כתבו ויהבי לה ומינסבא בגט פסול הילכך אף זו מתקנת רבן גמליאל ובגמ' נמי אמרינן אמר לשנים תנו גט לאשתי יכול לבטל זה שלא בפני זה דברי רבי רבן שמעון בן גמליאל אומר אינו יכול בטל זה שלא בפני זה ומוקמינן לה בעדי הולכה כלומר שהם שלוחי הולכה ופליגי בהך פלוגתא גופה דרבי סבר דשליחות שבטלה מקצתה לא בטלה כולה ומשום הכי ליכא למיחש לתקלה ומש"ה אפילו לכתחלה יכול לבטל זה שלא בפני זה ורשב"ג סבר דבטלה ואיכא למיחש לתקלה ואף בזו תיקן רבן גמליאל:

הלכה כרבי בשתיהן דבטלו מבוטל ויכול לבטלו זה שלא בפני זה:

יתומין קטנים:

אפוטרופוס לכל אחד:

ובוררין להם כל אפוטרופוס יברור חלק יפה לשלו שמתוך כך יהיו החלקים שוין:

כח בית דין שמינו האפוטרופוס:

התם ממונא והפקר בית דין הפקר:

הכא איסורא דאשת איש ומשום מה כח בית דין יפה לא אפקיעו רבנן קדושי:

וכיון דאיפסיקא הלכה כרבי משמע דעדות שבטלה מקצתה בכהאי גוונא לא בטלה כולה וכן נמי שליחות שבטלה מקצתו לא בטל כולו אבל הרמב"ם ז"ל כתב בפ"ו מהל' גירושין שלח הגט בפני שנים הרי זה יכול לבטל זה שלא בפני זה ואפילו היו עשרה משבטלו בפני אחד מהם בטל הגט וכבר השיג עליו הראב"ד ז"ל וכתב הא לא מיחוורא שהרי קיימא לן כרבי דעדות שבטלה מקצתה לא בטלה כולה ושליחות לא נקטינן דודאי אפשר לאפלוגי בינייהו כיון שהוצרכו רבי ורשב"ג לחלוק בשתיהם בעדות ובשליחות:

גרסינן בערכין בסוף פרק האומר משקלי עלה דמתני' דתנן התם חייבי עולות ושלמים ממשכנין אותן ואף על פי שאין מתכפר עד שירצה שנאמר לרצונו כופין עד שירצה וכן בגיטי נשים כופין אותו עד שיאמר רוצה אני כלומר באותן שכופין אותן להוציא:

אמר רב ששת האי מאן דמסר מודעא אגיטי כלומר שאמר כל גט שאכתוב לפלונית אשתי בטל הוא:

מודעיה מודעא עד שיבטלנה והא מילתא שייכא נמי שאונסו ידוע שהוא מן אשר היו כופין אותן להוציא דלא סגי בלא ביטול מודעא ואין הפרש נמי במי שאין לו אונס ידוע או שאין לו כלל דהא אמרינן בפרק חזקת הבתים דמודעא דגיטא גלוי מילתא בעלמא כלומר שאין אנו צריכין שנדע באונסו כל שהוא מבטל הגט שעתיד לכתוב

פירושים בדפוס וילנא שחסרים עדיין בוויקיטקסט