רי"ף על הש"ס/גיטין/דף ז עמוד ב

הלכות רב אלפס

אלמא קסבר שנים שהביאו גט ממדינת הים אין צריכין שיאמרו בפנינו נכתב ובפנינו נחתם אמר ליה ר' אסי אלא מעתה סיפא דקתני שנים אומרים בפנינו נכתב ואחד אומר בפני נחתם פסול ורבי יהודה מכשיר טעמא דאין הגט יוצא מתחת ידי שניהם הא גט יוצא מתחת ידי שניהן מכשרי רבנן אמר ליה אין וכי אין הגט יוצא מתחת ידי שניהן במאי פליגי מר סבר גזרינן דלמא אתי לאיחלופי בקיום שטרות דעלמא ומר סבר לא גזרינן רבה בר בר חנה חלש עול לגביה רב יהודה ורבנן לשיולי ביה בעו מיניה שנים שהביאו גט ממדינת הים צריכין שיאמרו בפנינו נכתב ובפנינו נחתם או אין צריכין אמר להו אין צריכין ומה אילו אמרי בפנינו גירשה מי לא מהימני:

אחד אומר בפני נכתב ושנים אומרים בפנינו נחתם כשר:

רב אסי אשכחיה לרבי אמי דיתיב וקאמר אמר רבי יוחנן אפילו גט יוצא מתחת ידי עדי חתימה אלמא קסבר שנים שהביאו גט ממדינת הים אין צריכין שיאמרו בפנינו נכתב ובפנינו נחתם וכן הלכה:

מתני' נכתב ביום ונחתם ביום בלילה ונחתם בלילה בלילה ונחתם ביום כשר ביום ונחתם בלילה פסול ור"ש מכשיר שהיה רש"א כל גטין שנכתבו ביום ונחתמו בלילה פסולין חוץ מגיטי נשים:

גמ' איתמר מפני מה תקנו זמן בגיטין ר' יוחנן אמר משום בת אחותו וריש לקיש אמר משום פירות רבי יוחנן אמר משום בת אחותו סבר דילמא מזנה ומחפי עלה

רבנו ניסים (הר"ן)

שוב אין לחוש למזוייף

אלמא קסבר שנים שהביאו גט ממדינת הים אין צריכין לומר בפנינו נכתב ובפנינו נחתם דטעמא לפי שאין עדים מצויין לקיומו וכאן אין לחוש לזיוף וכי תימא לעולם צריכין ושאני הכא משום דקאמרי הני לאו מילתא היא דאמירה דהני לית בה מששא דהא רבנן אצרוך לשליח למימרינהו לתרוייהו כי היכי דלא ליתי לאחלופי בקיום שטרת דעלמא דאי לא תימא הכי אפילו אין הגט יוצא מתחת ידי שניהם למה פסול:

וכי אין הגט יוצא מתחת ידי שניהם במאי פליגי הואיל ואחד הביאו והוא לא אמר כתקון חכמים אמאי מכשיר רב יהודה:

מר סבר וכו' תנא קמא סבר אף על פי שהגט יוצא מתחת יד עד המעיד על החתימה והשליח הימנוהו רבנן כבי תרי אפיל הכי כיון דלא אמר בפני נכתב פסול גזירה דילמא אתי לאחלופי וכו':

ורבי יהודה סבר כיון דאצרכוהו תרי אחריני במקומו לאסהודי אכתיבה תו לא אתי לאיחלופי:

ואפילו גט יוצא מתחת ידי עדי חתימה כשר כלומר אפילו מתחת ידי אחד מהם ואף על גב דמאן דאמר בפני נכתב כיון שאינו שליח כמאן דליתיה דמי הרי נתקיים הגט על פי השנים ולרבא בהכי סגי וקא דייק דכיון דבקיום הגט סגי שמע מינה נמי דשנים שהביאו אין צריכין דכיון שהם מעידין שהבעל מסרו להם תו ליכא למיחש לזיוף ומהני כעידי קיום:

מתני' נכתב בלילה ונחתם ביום היינו חד יומא ואין כאן גט מוקדם:

ביום ונחתם בלילה מוקדם הוא דמשמע דמההוא יומא אגרשה ולא אגרשה עד למחר ובגמרא מפרש מאי פסוליה:

כל גיטין של מכר ומתנה והלואה פסולים דאתו למטרף לקוחות מיומא דכתיבה ושלא כדין:

חוץ מגיטי נשים דלאו לגוביינא עבידי:

גמ' מפני מה תקנו זמן בגיטין כיון דלאו שטרא לגוביינא הוא וממתניתין דתנן בפרק המגרש שלשה גיטין פסולין ואם נשאת הולד כשר וחד מינייהו יש עליו עדים ואין בו זמן ילפינן דתקנו חכמים זמן בגיטין אבל ממתניתין דהכא דפסול גט מוקדם ליכא למשמע מינה דתקנו חכמים זמן בגיטין משום דאיכא למימר דגט שאין בו זמן כשר דלא נפיק מינה חורבא דכי בעיא לאפוקי פירי אמר לה אייתי ראיה אימת מטא גיטא לידך כיון שאין בו זמן אבל כי אית ביה זמן והוי מוקדם מפקא פירי מזמנו של גט שלא כדין ואם תאמר ואמאי לא אמרינן דתקנו בו זמן כדי שתוכל להוציא האשה מן הבעל מזונות שלותה ואכלה קודם הזמן שכתוב בגט ולא יוכל לומר לה גרשתיך קודם לכן יש לומר דאפילו אין בו זמן יכולה האשה להביא עדים בבית דין ויעידו על זמן גירושיה:

רבי יוחנן אמר משום בת אחותו והיא אשתו ושמה תזנה תחתיו וחס עליה שלא תחנק וכותב לה גט בלא זמן ונותן לה וכשמעידין עליה בבית דין מוציאה גיטה ואומרת גרושה הייתי ופנויה באותה שעה דלא אמרינן אוקמה בחזקת אשת איש והשתא הוא דאגרשה והגט מאוחר כיון שהיא גורשה לפנינו ואדרבה אוקמא בחזקת כשרה שלא נבעלה כשהיתה אשת איש:

ריש לקיש אמר משום פירות כתב רבינו ש"י ז"ל שמזמן הגט ואילך אם ימכור הבעל פירות נכסי מלוג שלה תגבם

פירושים בדפוס וילנא שחסרים עדיין בוויקיטקסט