רי"ף על הש"ס/ביצה/דף יט עמוד ב

הלכות רב אלפס

פרק ד

תנו רבנן מולגין את הראש ואת הרגלים ומהבהבין אותן באור אבל אין טופלין אותן לא בסיד ולא בחרסית ולא באדמה ואין גוזזין אותן במספרים ואין גוזזין את הירק במספורת שלו אבל מתקנין את הקונדס ואת העכביות ומסיקין ואופין בפורני ומחממין חמין באנטיכי ואין אופין בפורני חדשה גזרה שמא תפחת:

ת"ר אין נופחין במפוח ביו"ט אבל נופחין בשפופרת ואין מתקנין את השפוד ואין מחדדין אותו:

ת"ר אין פוצעין את הקנה לצלות בו מליח אבל פוצעין את האגוז במטלית ואין חוששין שמא תקרע:

סליקו להו המביא

פרק ה

משילין פירות דרך ארובה ביום טוב אבל לא בשבת ומכסין את הפירות בכלים מפני הדלף וכן כדי יין וכדי שמן ונותנין כלי תחת הדלף בשבת:

גמ' משילין פירות דרך ארובה אמר רב נחמן לא שנו אלא באותו הגג אבל מגג לגג לא תנא לא ישיטם מגג לגג אפילו גגותיהן שוין תאנא לא ישלשלם בחבל בחלונות ולא יורידם בסולמות:

ומכסין את הפירות וכו':

אמר עולא אפילו אוירא דליבני ורבי יצחק אמר פירות הראויין ואזדא רבי יצחק לטעמיה דאמר רבי יצחק אין כלי ניטל

רבנו ניסים (הר"ן)

פרק ד

הוא שמתקן לתשמישו:

ת"ר מולגין את הראש ואת הרגלים: פירוש בחמין ולהשיר את השער ומיהו דוקא לאחר מליחה אי נמי איפשר דאפי' קודם מליחה ובכלי שני שאינו מבשל ואע"פ שהוא מבליע הדם אפשר דדם שנבלע ע"י כלי שני כיון דאינו מבשל יוצא הוא ע"י מליחה:

אבל אין טופלין אותן בחרסית ולא באדמה: להשיר שערן שזהו דרך העבדנין:

ואין גוזזין את הירק: בתלוש שיש בו ראשי עלין כמושין אין גוזזין אותו בתספורת שלו שגוזזין בו מן מחובר דמאן דחזי סבר שנלקט היום:

הקונדס והעכביות: מיני ירקות הן שיש טורח בתקונן:

ומסיקין ואופין בפורני: הם תנורים גדולים שלנו ופיהם בצידם ולא חיישי' לטרחא אם יש לו אוכלין הרבה דלא סגי ליה בתנור:

ומחמין חמין באנטיכי: ואע"פ שמשמר חומו הרבה אפילו לאחר יו"ט לא חיישינן דמחזי כמאן דמחמם לצורך חול:

שמא תפחת: ונמצא שטרח שלא לצורך:

אין נופחין במפוח: דמחזי כאומן עושה מלאכה:

ואין מתקנין את השפוד ואין מחדדין אותו: חדוד ותקון עושה אותו כלי לכתחלה:

אין פוצעין את הקנה לצלות בו מליח: לתת קרומותיו על האסכלה שעושה כלי דכל מידי דעביד להשתמש בו הוי תקון כלי:

אבל פוצעין האגוז במטלית: ומכה על המטלית כדי לשבור הרבה אגוזים בבת אחת:

ואין חוששין שמא תקרע: דאפילו נקרע לא איכפת לן שאין זה קורע ע"מ לתפור:

סליקו להו המביא

פרק ה

משילין פירות דרך ארובה ביום טוב. מי שיש לו חיטין ושעורין שטוחין על גגו ליבש וראה גשמים ממשמשין ובאין התירו לו לטרוח ולהשילן מלמעלה למטה דרך ארובה שבגג והן נופלין לארץ דליכא טרחא יתירא ודוקא ארובה דכל ארובה מלמעלה למטה היא בתקרת הגג אבל חלון כגון גג המוקף מחיצה וחלון בכותל וצריך להגביהן על החלון ולהשליכן לא טרחינן כדלקמן:

ומכסין את הפירות: ולא אמרינן טורח שלא לצורך יו"ט הוא דשרו ליה רבנן מפני הפסד ממון:

דלף: גשמים הנוטפים מן הגג:

וכן כדי יין: נמי מכסין מפני הדלף:

תחת הדלף: לקבלן בתוכו מפני טנוף הבית:

ואיבעיא לן בגמרא הני פירות דמשילין עד כמה ואמר רבי זירא אמר רב אמי אמר ר' יוחנן כאותה ששנינו מפנין אפילו ארבעה וחמשה קופות של תבן ושל תבואה מפני האורחין ומפני ביטול בית המדרש ומספקינן עלה דדילמא שאני התם דאיכא ביטול בית המדרש אבל הכא דליכא ביטול בית המדרש לא כלומר דלא שרינן כולי האי אי נמי לאידך גיסא דהתם היינו טעמא דארבע וה' קופות אין טפי לא משום דליכא הפסד ממון אבל הכא דאיכא הפסד ממון אפילו טובא נמי ולא מסיימי' ביה מידי ונראה שדעת הרב אלפסי ז"ל דכיון דלא איפשיטא נקיטינן בה לקולא ולפיכך כתבה למתני' סתמא והשמיטה לאותה בעיא לומר דשרי אפילו טובא משום דאיסורא דרבנן הוא וספיקא לקולא וכן כתב הרמב"ם ז"ל בפ"ה מהלכות יו"ט אבל הר"ז הלוי ז"ל כתב דכל מאי דדחינן דחייתא בעלמא נינהו ולא דחינן מאי דפשיטא ליה לרבי יוחנן דילפינן יו"ט משבת משום דחייתא בעלמא ומשמע דה"ה נמי בתלתא בעיין אחריני דבעי בגמרא חדא מינייהו דהתם תנן לגבי שבת אבל לא את האוצר ואמר שמואל מאי אבל לא את האוצר שלא יגמור את האוצר כולו דילמא אתי לאשוויי גומות ומספקינן הכא מאי ואידך בעיא דהכא גבי יו"ט אמר רב נחמן לא שנו דמשילין פירות דרך ארובה ביו"ט אלא באותו הגג אבל מגג לגג לא ומספקינן מי אמרי' בההיא דשבת כיון דאיכא ביטול בית המדרש דאפילו מגג לגג שרי או דילמא לא שנא ומספקינן תו דהכא תניא לא ישלשלם בחבל ולא יורידם דרך חלונות ודרך סולמות ומבעיא לן מי אמרינן דהתם משום בטול בית המדרש אפילו כי האי גוונא שרי או דילמא לא שנא ולפי דרך הר"ז הלוי ז"ל מסתברא דכיון דרבי יוחנן אמר דיו"ט ושבת בחד מהני דיני כי הדדי נינהו ה"ה לאינך דילפינן יו"ט משבת ושבת מיו"ט:

גמ' א"ר נחמן לא שנו אלא באותו הגג: שהארובה והפירות בגג אחד:

ואפילו גגותיהן: של שני הבתים שוין שאין זה גבוה מזה שיהא שם טורח עליה וירידה:

בחלונות: כלומר אם הגג מוקף מחיצה ואין בו ארובה אבל יש חלון במחיצה לחצר או לבית לא ישלשלם בשקין דרך חלון בחבל מפני שיש טורח להעלותן מן הגג לחלון ומשם לארץ:

סולמות: כל מדרגה קרויה סולם כעין הכבשים שלנו:

אפילו אוירא דלבני: לבנים הסדורין ומוקצין לבנין וגשמים באים ומתיירא שמא ימוחו מותר לטלטל כלים לצרכן ולכסותן ולא אמרי' הואיל והן עצמן אין ניטלין אף הכלי לא ינטל לצרכן:

ורבי יצחק אמר דווקא פירות הראויין: הוא דשרו רבנן לטלטל כלי לצרכן אבל מידי דלאו בר טלטול הוא אין כלי ניטל לצרכו:

פירושים בדפוס וילנא שחסרים עדיין בוויקיטקסט