רי"ף על הש"ס/בבא קמא/דף כג עמוד ב

צורת הדף במהדורת ש"ס וילנא, באתר היברובוקס • באתר ספריא

הלכות רב אלפס

 

פרק ה

אימא לעולם קסבר האי פלגא היזקא עבד והאי פלגא היזקא עבד ודקא קשיא לך בעל הבור משלם פלגא ובעל השור משלם ריבעא ואידך ריבעא ניפסוד משום דאמר ליה בעל השור לבעל הבור אנא תוראי בבירך אשכחתיה את קטלתיה מאי דאית לי לאשתלומי מהאיך משתלימנא ושארא משתלימנא מינך:

אמר רבא הניח אבן על פי הבור ובא השור ונתקל בה ונפל לבור באנו למחלוקת רבי נתן ורבנן ומסתברא דהלכתא כרבי נתן דקיימא מתני' כוותיה:

(דף נג:) נפל לתוכו שור וכליו ונשתברו וכו' מ"ט דאמר קרא (שמות כא לג) ונפל שמה שור או חמור שור ולא אדם חמור ולא כלים:

(דף נד.) נפל לתוכו שור חרש שוטה וקטן חייב מאי שור חרש שוטה וקטן (דף נד:) אמר רבא שור שהוא חרש שור שהוא שוטה שור שהוא קטן אבל שור שהוא פקח פטור מ"ט דאמר ליה איבעי לך עיוני ומיזל תניא נמי הכי נפל לתוכו שור חרש שוטה וקטן וסומא ומהלך בלילה חייב פקח ביום פטור:

סליקו להו שור שנגח את הפרה 

פרק ו

(דף נה:) הכונס צאן לדיר ונעל בפניה כראוי ויצאה והזיקה פטור לא נעל בפניה כראוי ויצאה והזיקה חייב. נפרצה בלילה או שפרצוה ליסטין ויצאה והזיקה פטור הוציאוה ליסטין א הליסטין חייבין:

גמ' תנו רבנן איזה הוא כראוי ואיזה הוא שלא כראוי דלת שיכולה לעמוד ברוח מצויה זה הוא כראוי דלת שאינה יכולה לעמוד ברוח מצויה זה הוא שלא כראוי:

א"ר אלעזר ואמרי לה במתניתא תניא ארבעה דברים התורה מיעטה בשמירתם ואלו הן בור ואש ושן ורגל בור דכתיב (שמות כא לו) ולא יכסנו הא כסהו פטור אש דכתיב (שם כב)שלם ישלם המבעיר את הבערה עד דעביד כעין מבעיר שן דכתיב ובער עד דעביד כעין ובער רגל דכתיב ושלח עד דעביד כעין ושלח:

תניא ד' דברים אמר ר' יהושע כל העושה אותן פטור מדיני אדם וחייב בדיני שמים ואלו הן הפורץ

 

נימוקי יוסף

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיטקסט והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

נימוקי יוסף על הרי"ף